מעקה זכוכית במסגרת אלומיניום המוצמד לשיש המעקה הבנוי

מעקה מרחף עם רווח בין מסגרת האלומיניום העוטפת את הזכוכית לבין שיש/ המעקה - מאפשר ניקוז פני המעקה הבנוי ברדת גשמים.

על פי תקן 1752.1, סעיף 1.1 הדן בחלות התקן, תקן זה – שעיקר עיסוקו הוא איטום גגות – חל גם על מרפסות.

בתקן 1752.1 יש דרישה ברורה כי שיש המעקה הבנוי, המכונה גם: ''קופינג'' וגם ''נדבך ראש'', יהיה משופע כלפי פנים הגג.

דרישה זו, נועדה לאפשר ניקוז מי גשם אל פנים הגג או אל פנים המרפסת, ולהגיע משם אל מערכת הניקוז של הבניין.

לכן נדרש גן אף-מים פנימי לשיש המעקה.

ציבור המתכננים והקבלנים, יוצרים לנוחותם ולמען החיסכון בהוצאות, מעקה משולב (חלקו בנוי, וחלקו זכוכית במסגרת אלומיניום) – שלא מאפשר ניקוז, ובכך יש אי התאמה לתקן 1752.1 על כל המשתמע מכך.

הדרך בה מקובל לבנות את המעקה הקל (זכוכית/אלומיניום) – היא הצמדתו לחלק הפנימי של השיש (קופינג; נדבך-ראש), וכך נחסכות הוצאות:

א.     בהצמדת מסגרת המעקה לשיש, קל יותר לבצע מעקה חזק ויציב כנשרד בתקן 1142 – שכן ביצוע ''מעקה מרחף'', בו המסגרת היא מעל מפלס השיש, כאשר הרכיב התחתון של המסגרת מוגבה כדי 5 ס''מ בערך ממפלס פני השיש – הוא ביצוע יותר מורכב, ועלותו היא בהתאם.

ב.      בהצמדת המעקה הקל לחלק הפנימי של השיש, עם ''מדוגה'' בעומק עד 4 ס''מ, על פי תקן 1142 לא מתחשבים במדרגה זו כבסיס לסיכון טיפוס עליה, ולכן גובה המעקה (נדרש 105 ס''מ) הוא צרוף של גובה המעקה הבנוי עם גובה המעקה הקל; כאשר יוצרים מרווח אנכי בין המעקה הבנוי לבין המעקה הקל, נוצר משטח הניתן לטיפוס, ואז הדרישה היא למדוד את גובה המעקה (105 ס''מ) – מפני השיש, כלומר, גובהו הכולל יהיה: גובה מעקה הבנוי + 105 ס''מ – גובה נדרש למעקה לפי תקן 1142.

אלא שהתקן זה, מסכל ניקוז; המעקה הקל המוצמד לשיש – עוצר את מי הניקוז ולא מאפשר זרימת מי גשם לפי השיפוע המחויב ע''פ התקן – כלפי פנים.

לאמור, יש כאן אי התאמה מובהקת להוראות התקן, ויצירת מטרד של מים עומדים על שיש המעקה – ומכול כדי להפחית בהוצאות ביצוע המעקה, ולחסוך כסף לקבלן.

בעניין זה ניתן פסק דין, על ידי כב' השופט יאיר דלוגין, בת''א 46736-05-19 בירנבוים עדנה ואח' נ' אשדר ייזום ובניה (1997) בע''מ, בית משפט השלום בתל אביב; את התביעה יצגה עו''ד טל רבינוביץ', ומומחה בית המשפט בתיק זה – היה מהנדס יקי נחמן.

להלן ציטוט מפסק הדין בעניין המעקה:

"87. לאחר עיון בחומר ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי התובעים זכאים לפיצוי בגין אי  ההתאמה במיקום המעקה. אין לקבל את מסקנת המומחה נחמן שלא מדובר בליקוי, חרף אי ההתאמה לתכנית. המומחה נחמן לא נימק את קביעתו הנ"ל ולא הסביר מדוע אין לראות בכך ליקוי. גם אם סבר כי אי ההתאמה לא יוצרת פגם פונקציונלי, גם אז, די באי ההתאמה עצמה, לפי חוק המכר דירות, כדי שייחשב הדבר כליקוי. אגב, לדידי הליקוי כן יוצר פגם כזה, שעה שהצמדת המעקה לקצה הקופינג, היה מאפשר שימוש בקופינג, כגון להעמדת אדניות ועוד, כפי שרמז מומחה התובעים, וכעת הדבר לא אפשרי.

88. לגבי עלות התיקון, מומחה התובעים העריך את החלפת הקופינג כולו, כדי להתאים את השיפוע שלו וכן את העמדת המעקה במקום הנכון, יחד, בסך של 7,200 ₪. המומחה נחמן העריך את הגבהת המעקה ב- 2 עד 3 מ"מ כדי לאפשר ניקוז נכון של מי גשמים בסך של 1,800 .₪

89. מסקנתי הינה אפוא, כי יש להזיז את המעקה לקצה הקופינג, תוך העמדתו עם הפרש גובה מפני הקופינג במספר מ"מ, כהמלצת המומחה נחמן וזאת ליצירת מעבר מי גשמים וכי מסקנת המומחה נחמן לפיה השיפוע נכון, ואין צורך בשינוי שלו, היא מסקנה מקובלת עלי.”

מפסק דין זה רואים כי תכנית המכר מיקום המעקה הקל לא היה בחלק הפנימי של השיש (כפי שבוצע), והצבתו של המעקה הקל בחלק הפנימי, בניגוד לתכנית – נועדה ככל הנראה לחסוך זכוכית ואלומיניום, כמבואר לעיל. אמנם מומחה בית המשפט לא ראה באי התאמה זו לתכנית המכר משום ליקוי, אך בית המשפט הבהיר כי ''די באי ההתאמה עצמה, לפי חוק המכר דירות, כדי שייחשב הדבר כליקוי''.

בעניין התיקון, קבע בית המשפט כי יש להגביה את המעקה הקל (זכוכית/אלומיניום) מעל השיש (מעל הקופינג) כדי לאפשר ניקוז מי גשם.

יצוין כי הצמדת המעקה הקל לחלק הפנימי של השיש – מונעת שימוש השיש להעמדת עציצים או לכל שימוש אחר בחלל המרפסת, מקטינה את החלל השימושי במרפסת, ובנוסף יוצרת סיכון בטיחותי, בשל הצבת העציצים מחוץ למעקה הקל – וסיכויים ליפול וליצור נזק. (והיו דברים מעולם).