היתר שניתן על ידי הוועדה המקומית - הוכח כשגוי ונפסל

היתר הבניה הושג שלא כדין בדרך המקוצרת, הליך שאין לנקוט בו במצב בו התכנית כוללת הקלות, ובדיון בוועדת ערר - ההיתר בוטל...

הוועדה המקומית לתכנון ולבניה קריית אתא, החליטה לאשר בקשה להיתר בניה בתחומה בשכונת גבעת רם בקריית אתא, במסלול מקוצר לפי סעיף 152 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965 הקובע לאמור:

"ערר והשגה [תיקונים: התשנ"ה (מס' 4), התשס"ב (מס' 3), התשע"ד (מס' 2), התשע"ה, התשע"ח (מס' 6), התש"ף (מס' 2)]

152.  (א) (1) הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר לפי פרק זה או לדחות התנגדות שהוגשה לפי הוראות סעיף 149(א) רשאי לערור בפני ועדת הערר תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה בדבר הסירוב או הדחיה ואולם אין לערור על החלטה של רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר בשל כך שמכון הבקרה שביצע בקרת תכן לבקשה להיתר קבע כי תוצאות הבקרה אינן תקינות.

(2) שני חברי הועדה המקומית כאחד או שני נציגים בעלי הדעה המייעצת בועדה המקומית כאחד, החולקים על החלטת הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לתת היתר לפי פרק זה או שלא לתתו, רשאים לערור לועדת הערר תוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההחלטה של הועדה המקומית.

(3) הוגש ערר על החלטת רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר, וקבלה ועדת הערר את הערר, תיתן רשות הרישוי המקומית את ההיתר במועד שנקבע לכך לפי חוק זה; לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר במועד האמור רשאי מבקש ההיתר לפנות לרשות הרישוי המחוזית כמשמעותה בסעיף 12 לשם הוצאת ההיתר ויהיו נתונות לרשות הרישוי המחוזית כל הסמכויות הנתונות לרשות הרישוי המקומית לפי פרק זה, ובכלל זה הסמכות לשלוח למבקש ההיתר את פירוט החיובים כמשמעותם בסעיף 145(ד)(1) ולגבותם; גבתה רשות הרישוי המחוזית את החיובים כאמור תעבירם במלואם למי שנקבע לפי כל דין; ואולם לעניין האגרה למתן ההיתר, תעביר רשות הרישוי המחוזית לרשות הרישוי המקומית 40% משיעור האגרה שנקבע לפי סעיף 265(17) בלבד.

(א1) (1)  הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשות הרישוי, כמשמעותה בסעיף 6ב(ב), לפי פרק זה רשאי לערור לפני הועדה לתשתיות בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, ואולם אם החלטת רשות הרישוי היא לעניין הקלה מתכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות או מתכנית מועדפת לדיור כהגדרתן באותו סעיף או לעניין מתן היתר לשימוש חורג מתכנית כאמור, רשאי הוא לערור לפני המועצה הארצית בתוך אותה תקופה;

(2) חבר הועדה לתשתיות או מהנדס ועדה מקומית שהוא חבר רשות הרישוי כמשמעותה בסעיף 6ב(ב) רשאי לערור לפני הועדה לתשתיות על החלטת רשות הרישוי, כמשמעותה באותו סעיף, לפי פרק זה בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההחלטה, ואולם אם החלטת רשות הרישוי כאמור היא לעניין הקלה מתכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות או מתכנית מועדפת לדיור כהגדרתן באותו סעיף או לעניין מתן היתר לשימוש חורג מתכנית כאמור, רשאי הוא לערור לפני המועצה הארצית בתוך אותה תקופה.

(3) חבר הוועדה לתשתיות רשאי לערור לפני ועדת הערר על החלטת הוועדה המקומית או רשות רישוי מקומית לפי סעיף 6ב(ג), בתוך 15 ימים מיום מתן ההחלטה.

(א2) הוגשה בקשה להיתר בדרך מקוצרת, רשאי שר הפנים לקבוע מקרים, נסיבות ותנאים, שבהתקיים האמור בסעיף 145ב(ב)(2) רשאי בעל זכות במקרקעין שלגביהם הוגשה הבקשה להיתר כאמור, להגיש השגה לוועדת הערר, והכול במועדים ובעניינים שיקבע.

(א3) לא נתנה רשות הרישוי המקומית היתר בהתאם להוראות סעיף 145(ד)(2), רשאי מבקש ההיתר לערור על כך לפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מהמועד שנקבע למשלוח פירוט החיובים כאמור בסעיף 145(ד)(1); קיבלה ועדת הערר את הערר, רשאית היא לקבוע בהחלטתה כי ההיתר יינתן על ידיה; קבעה כאמור, תיתן את ההיתר למבקש במקום רשות הרישוי המקומית.

(ב) משהוגש ערר כאמור, לא יינתן היתר עד למתן החלטה בועדת הערר.

(ג)  ועדת הערר תחליט בערר תוך שלושים ימים מיום הגשתו.

(ד) החלטת ועדת הערר תבוא במקום החלטת הועדה המקומית או רשות הרישוי, לפי העניין."

על פי החוק, הדרך המקוצרת מתאפשרת רק כאשר הבקשה לא כוללת הקלות, וזאת על פי גישת בית המשפט העליון בעע"מ 317/10 אהוד שפר נ' מורן סקאל ניב.

בתוכנית שהוגשה [בה מדובר], היו חריגות מתכניות המתאר החלות על הקרקע, ועל כן נדרשו הקלות ומלכתחילה לא היה מקום לדון בהן לפי סעיף 152 לחוק.

מדובר בהחלטת ועדת ערר קריית אתא 1595/1220 שהוגשה ע"י גיל שמילוביץ נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבניה קריית אתא; ב"כ של העוררים היא עו"ד סמדר בן דור.

גם לגופו של עניין, עצם התכנון ופרטיו לא נראו לוועדת ערר שדנה בתיק (ועדת ערר מחוזית לתכנון ולבניה - מחוז חיפה); על פי תכניות המתאר, ניתן לבנות בחלקה מחסנים בקו בניין אפס, אך לא ניתן להסיק מכך דבר לגבי בניית מבנה עיקרי בקו בניין אפס כפי שנכלל בבקשה בה מדובר.

בהחלטת וועדת הערר נקבע במפורש:

"אישור להקמת מחסן במרווחים הינה הוראה תכנונית מוכרת. האישור להקמת מחסן במרווח, אין פירושה אישור להקמת שטח עיקרי במרווח".

חריגה זו הינה סטייה ניכרת שלא ניתן כלל לאשרה גם במסגרת הקלה.

יתירה מכך, אין להתאים בדיעבד תכנית בינוי שתכשיר את השרץ, כי כאמור מדובר בסטייה ניכרת.

בתיק זה מדובר בחריגות נוספות למתואר לעיל - לדוגמא, "חלל הכולל מילוי" - שנמצא מעל פני הקרקע, והמשיבים ביקשו לבנותו מעבר לאחוזי הבניה על ידי כך, שירשמו את אותו החלל - כטעון מילוי... ראה לעיל תמונה שהופיעה בכתב ערר. 

יצוין כי הוועדה אמורה לשקול את החלטותיה על פי המציאות והסבירות, ולא לאשר בקשות שברור שאינן מיועדות ליישום בפועל מבחינת תכנון.

בסופו של יום, הערר התקבל ותכניות ההיתר שניתנו שלא כדין ובניגוד לחוק התכנון והבניה ותקנותיו - בוטלו.