תפריט חיפוש

מבנים מסוכנים

29 אוקטובר, 2021 |
ד"ר אברהם בן עזרא

כשמופיעים סדקים שלא ניתן לתקנם, והאדמה [או התקרה] רועדת - נדלקת נורה אדומה המעלה חשש ליציבות המבנה...

רקע הנדסי

יש לדעת כי בעבר היו מקדמי הבטיחות בתכנון קונסטרוקציות – יותר גבוהים מאלה הקיימים היום והמחייבים את החישוב הקונסטרוקיבי בהווה.

אני למדתי הנדסת בניין בטכניון עד שנת 1967, ובתקופה זו חישבנו את רכיבי הבניין עם מקדם ביטחון של 2.5. בהווה, פרט לביסוס – מקדמי הביטחון הם 1.4 בשילוב עם 1.6 בהתאם לסוג העמיסה. מבחינה זו שהיא בחינה קריטית לשרידותו של המבנה, בניינים שתוכננו בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת, יציבים יותר מחלק מהבניינים החדשים שתוכננו עם מקדמי בטיחות נמוכים.

זאת ניתן לקבוע באמירה כללית, על אף הבלאי-לכאורה של הבניינים. הגישה לפיה בניין מבטון מזוין [מקובל לכנות בניה כזו – "קונבנציונאלית"], מתוכנן לטווח של 50 שנה, היא גישה שגויה ואינה תואמת את המציאות ההנדסית.

משרדי בחיפה בן כ 70 שנה ואין בו סדקים – מדובר בבניין בן 8 קומות. ביתי בזכרון יעקב, בן 4 קומות, נבנה על ידי בשנת 1980 בשיטה הקונבנציונאלית – ואין בו סדקים.

המגמה לחייב בדיקה של קונסטרוקטור לכל עסקת מכר דירה בגילה מעל 50 שנה או 40 שנה היא לא קולעת לנקודות התורפה שבהנדסה בנאית אלא רק מאדירה את הבירוקרטיה ומסרבלת את הליך הרישוי. זאת ועוד, אם הבדיקה תוטל על המהנדסים של מכוני הבקרה, הבדיקה לא תהיה בעלת ערך מקצועי רב. גרוע יותר יהיה המצב אם הבדיקה תוטל על מומחי בתי המשפט...

כשהרצפה רועדת

יש סימנים מוקדמים לכך שמדובר במבנה מסוכן שדרוש לנקוט לגביו בצעדים – שיקום, חיזוק מקומי או פינוי המבנה מחשש התמוטטות.

נורת האזהרה יכולה להידלק כאשר המשתמשים חשים בתנודות של המבנה בשימוש רגיל בו, או כשמופיעים בו סדקים שחוזרים ומופיעים שוב לאחר תיקונם.

אזהרה: אין להזמין במקרים אלו "בדק בית", או – מהנדס בעל ידע כללי בליקויי בניה.

המלצה: יש להזמין מהנדס מבנים שעוסק בתכנון קונסטרוקציות, אשר יהיה מוכן גם לתכנן את השיקום ככל שיידרש שיקום, ולהיות אחראי על מה שהוא מייעץ.

האזהרה וההמלצה מופנות לא רק לציבור הרחב, אלא גם אל בתי המשפט הממנים מומחים. מינוי "מומחה" שאינו עוסק בתכנון ובחישוב סטטי בשגרת עבודתי, עלול להסב עגמת נפש ונזק, ועלול להטעות וליצור אשליות.

אין לסמוך על יושרו של המומחה שיגלה את כישוריו וזאת אני קובע, למרבה הצער, לאור המקרים הרבים שבהם הייתי מעורב.

אירוע ספציפי

תיאור אירוע מסוים מהעת האחרונה עשוי להבהיר את כוונת הדברים: לאורך השנים, העידו תלמידים ומורים כי הרצפות בבית הספר המסוים רועדות, ולפעמים שומעים רעשים מוזרים. במצב זה, הוזמן מומחה לביקורת מבנים וקבע כי אין סיכון מיידי, והלימודים המשיכו להתקיים במבנה. במהלך אוקטובר 2021 ארעה רעידת אדמה שלא פגעה במבנים ולא הורגשה ממש כאירוע מיוחד, אך לגבי הבניין בו מדובר – שאני: הרצפות רעדו, ותלמידים באחת הכיתות ברחו מהמבנה בבהלה.

עוד לפני אירוע זה, שלא גרם נזק, הוזמנתי לבדיקת המבנה וקבעתי הי המבנה הוא מבנה מסוכן.

לאחר האירוע נשאלתי על ידי גורמים שונים מהי דעתי ואמרתי שיש לפנות את המבנה כי הוא מסוכן. בהדרכתי נערכו במבנה בדיקות הנדסיות כדלקמן:

 צילום חודר, שיזהה את סוג התקרה [הרצפה – רצפה מכונה בלשון המקצוע "תקרה"].

 בדיקת הרס, [בדיקה חודרת על ידי חציבה מקומית], שתגלה את סוג הברזל, קוטרו, ומיקומו.

בדיקת חוזקו של הבטון.

מדובר במבנה ישן, בן עשרות שנים.

ניתחתי את הנתונים, וערכתי חישוב סטטי שבסופו הגעתי למסקנה כי המבנה לא מתאים לעומסי בית ספר, וכי החוזק של התקרה הנבדקת קטן למאמצי כפיפה בעשרות אחוזים מדרישת התקן העדכני.

כמובן שהתלמידים לא שבו אל הכיתות.

הפרטים שמורים אצלי, ומטעמי זהירות לא אגלה בשלב זה את מיקום המבנה – אציין רק כי היקף העבודה שלי בתכנון ובייעוץ הוא ארצי, כך שהמיקום יכול להיות בכל מקום בארץ.

מה עושים?

ראשית דבר, "מה לא עושים" – לא מאפשרים כניסה למבנה. נדרש לבצע אחת מהשניים: אלטרנטיבה ראשונה היא שיקום קונסטרוקטיבי של המבנה על פי תכנון ואחריות ש מהנדס רשוי. אלטרנטיבה שניה היא הריסה ובניה מחדש. לא תמיד אלטרנטיבת השיקום היא סבירה, אך במקרה של הבניין בו מדובר – האפשרות לשיקום קיימת, וככל הנראה גם תינקט.

טוען סינון...ajaxSpinner