טופס 4 ותעודת גמר לא מבטלים ליקוי של אי התאמה
זכוכית המשמשת מעקה במרפסת, חייבת להיות רבודה ומחוסמת, וזאת על פי דרישות התקן 1099.1 בשילוב עם התקן 1142, ובהתאם למכלול של דרישות הכלולות שם.
ישנה (בנוסף לכך) בתקן 938.3 דרישה, כי כל לוח זכוכית בטיחותית - יסומן. הסימון צריך לכלול את פרטיו של יצרן לוחות הזכוכית, מין הלוח וסוגו, וכן צריך לכלול את הפרטים הנ"ל בתעודת המשלוח.
הסימונים הנדרשים על גבי לוחות הזכוכית, ניתנים להסרה באמצעים כימיים/מכניים.
נושא הזכוכית כמעקה הוא חשוב וחיוני, במיוחד במרפסות של בניינים גבוהים ורבי קומות, בהם המרפסות גבוהות מפני הקרקע במרחקים של מטרים ועשרות מטרים.
הזיגוג שאינו רבוד (אשר הוא רק מחוסם), אינו יכול להבטיח הגנה על המשתמש משום שהוא מתפורר בהולם.
הזיגוג הרבוד כולל שכבות של זיגוג מחוסם המחוברות זו לזו באמצעות שכבת ביניים של דבק, מצב שיוצר הגנה גם לאחר שהזיגוג נשבר ומתרסק עקב הולם; שכבת הדבק מונעת קריסה והתפוררות, והזיגוג הרבוד ממשיך להוות מחסום בפני נפילה, גם לאחר אירוע של הולם.
סוגיה זו נדונה בת"א 31718-10-18 עיסאוי ואח' נ' רמת הנשיא גב ים רסקו בע"מ ואח', בית משפט השלום בחיפה, שופטת: תמי לוי יטח, פסק דין מיום 10 אוגוסט 2022.
בתיק זה – מומחה הדיירים ד"ר אברהם בן עזרא, ב"כ הדיירים עו"ד טל רבינוביץ', ומומחה בית המשפט הוא המהנדס יוחנן ג'רבי.
מומחה בית המשפט נמנע מלקבל את הטענה בעניין הזיגוג, בטענה נגדית כי "לא הומצאה תעודת בדיקה או תעודת משלוח של יצרן לוחות הזכוכית הרבודה (יצרן עם היתר לסימון בתו תקן) המעידה על התאמת לוחות הזכוכית לדרישות תקן 938 חלק 3 בסעיפים המתייחסים לזכוכית בטיחות רבודה מסוג A ששכבותיה אינן מחוסמות" – ובהמשך – "האישור המבוקש אינו מוצג לכל קונה של דירה. אישור מעין זה מומצא לוועדה המקומית, והוא חלק מהמסמכים הנדרשים להמצאה על מנת לקבל תעודת גמר למבנה".
עוד טען מומחה ביהמ"ש המהנדס יוחנן ג'רבי, כי יתכן והדיירים הסירו את הסימונים שהיו על גבי לוחות הזכוכית של המעקה... (התובעים טענו כי לא הסירו).
להלן סעיפים 49-51 לפסק הדין המתארים את טענות התביעה:
"49. המומחה אף לא טרח לציין על מה הוא הסתמך בקביעתו כי האישור לא מוצג לדיירים אלא רק לוועדה המקומית, כחלק מהמסמכים הנדרשים לקבלת תעודת גמר. המומחה לא טען שהאישור אכן הומצא לוועדה ולא ביקש לקבלו והנתבעת לא צירפה אישור שכזה. אילו אכן המציאה הנתבעת את האישור לוועדה, ניתן היה בנקל להגישו כחלק מראיותיה. משלא נסתרה בדיקת מכון התקנים בשום תעודה אחרת, היה על המומחה לקבלה וזאת מכח סעיף 12(ב) לחוק התקנים. התובעים זכאים לקבל דירה שנבנית לפי התקנים והתקנות ולכן לא תעודת גמר ולא טופס 4, מבטלים אי התאמות לתקנים או לתקנות, אחרת לא היו ניתנים אלפי פסקי דין מדי שנה המפצים רוכשי דירות בגין ליקויי בנייה, למרות קבלת תעודת גמר וטופס 4.
50. קביעת המומחה בסעיף 4.4 כי בהחלט ייתכן שהתובעים הסירו את הסימון על גבי הזכוכית, מגלה שנטייתו של המומחה לטובת הנתבעת. התובעים הצהירו כי לא הסירו סימונים כי לא היו כאלה, מה גם שבדיקת מכון התקנים בוצעה בחלוף 8 חודשים בלבד מיום ההתקנה בחודש 5/17 ולא כעבור 14 חודשים כנטען. הנתבעת לא הביאה ולו בדל של ראיה בעניין שם היצרן או תעודת משלוח ולא זימנו לעדות את קבלן האלומיניום שסיפק את לוחות הזכוכית למעקה, על מנת להוכיח כי הזכוכיות הגיעו עם הסימון שהוסר.
51. אשר לתקן הרלבנטי לעובי הזכוכית, הרי שבסעיף 4.5 לחוות דעתו המומחה גלש לנושאים משפטיים שאינם רלבנטיים. הנתבעת סיפקה את הזכוכית ביום 15.5.17 והתקינה את המעקה ביום 17.5.17 ולכן, בדיקת מכון התקנים בוצעה לפי התקן החל במועד ההתקנה, שאז התקן היה כבר בתוקף מזה מעל שנתיים".
התובעים הציגו גם תעודת בדיקה ע"י מעבדה מאושרת לפיה הזכוכית לא מתאימה לתקן; מדובר בתקן 1099.1 ששונה ונכנס לתוקף ביום 9.2.2015, כאשר מעקה הזכוכית הורכב בדירות בשנת 2016 או 2017.
המועד הרלוונטי לבדיקת תחולת התקן על עבודה מסוימת אינו מועד קבלת היתר הבנייה, אלא מועד ביצוע העבודות, ואף אם המועד הקובע הוא מועד ההסכם של רכישת הדירה – הרי מתבקשת המסקנה כי במקרה זה התקן בנוסחו מיון 9.2.2015 – אכן מחייב.
להלן דברי ביהמ"ש בעניין זה:
"66. שלישית, אכן נידונה בפסיקה השאלה, מהו המועד הרלבנטי לבדיקת תחולת התקן על עבודה מסויימת, האם במועד חתימת ההסכם או במועד קבלת היתר הבנייה או במועד הבנייה בפועל או במועד הבדיקה. שאלה זו לא הוכרע עד כה וניתן למצוא מספר גישות בפסיקה, כאשר לכל גישה נימוקים כבדי משקל. בעניין זה ראוי להפנות סקירה שהובאה בת.א (חי) – 9858-01-19 סלע נ' אמירי זיכרון יעקב בע"מ (29.8.2021), פסקאות 41-46.
67. במקרה דנן כאמור, המומחה ציין בחוות דעתו כי תקן ישראלי 1099 חלק 1.1 הרלבנטי לעניין עובי הזכוכית, נכנס לתוקף ביון 9.2.15. הסכם המכר נחתם ביום 21.5.15, ההסכמה המאוחרת להסכם המכר להחלפת המעקה וההחלפה בפועל בוצעו בשנת 2017.
68. מכאן, כי התקן רלבנטי, נשוא בדיקת מכון התקנים, היה בתוקף הן במועד חתימת הסכם המכר, הן במועד ההתקנה של המעקה המקורי, הן במועד גיבוש ההסכמה המאוחרת להחלפת המעקה והן במועד התקנת המעקה החלופי."
