עוד על שאלות הבהרה
אכן, שאלות הבהרה נועדו להבהיר דברים סתומים בחוות דעתו של מומחה בית המשפט, אולם יש גישה לפיה ההבהרה הנדרשת אינה בהכרח מצטמצמת רק למטרת "הבנת הנקרא", אלא יכולה לכלול גם פנייה אל המומחה, על מנת שיבהיר את דעתו המקצועית ביחס לתזה חליפית, עליה לא חשב, וממילא לא נתן לה ביטוי בחוות דעתו.
להלן ציטוט מתוך ת"א 2346/96 בית המשפט המחוזי בבאר שבע; שופט: י' טירקל:
"... את המונח "הבהרה" אין לפרש באופן מצמצם ככולל רק הסבר או הבהרה למה שנכתב בחוות הדעת ואינו ברור לחלוטין. שאלות הבהרה לא נועדו רק לקבל הבהרה של משהו סתום או לא ברור אלא גם לאפשר לשואל להציג בפניה המומחה תזות או מצבים מסוימים על מנת שהמומחה יתייחס אליהם ויבהיר את חוות דעתו בהתייחס אליהם. מעבר לכך, קיימת מגמה ברורה במכשיר של שאלות הבהרה למנוע ככל שניתן את הצורך בהזמנת המומחה לביהמ"ש לחקירה נגדית. החקירה הנגדית היא זכותו של בעל דין ולעתים אין מנוס ממימוש זכות זו, אך כשבעל הדין מסתפק בשאלות ההבהרה וכשניתן לקבל את התשובות שהוא מבקש בדרך זו מבלי להזמין את המומחה לחקירה נגדית אין למצוא בכך פסול אלא להיפך ביהמ"ש מעוניין לעודד מגמה כזו".
המשמעות היא, כי במסגרת שאלת הבהרה, יש אפשרות להציג בפני המומה גישה מקצועית אחרת, שלא נכללה בחוות דעתו, לשאול אותו לגביה שאלות ולבקש התייחסותו.
דוגמא:
נקבע בחוות דעתו של מומחה בית המשפט, כי רוחב המעבר מקיר דלת המעלית בבניין רב קומות, אל הקיר המקביל הוא 145 ס"מ, בעוד שעל פי התקנות, המידה הנדרשת היא 150 ס"מ. המומחה מטעם בית המשפט שהוא שמאי מקרקעין ומהנדס בניין, כתב בחוות דעתו כי לדעתו עלות הרחבת המעבר לכדי 150 ס"מ גבוהה מדי ואינה מוצדקת, ולכן יש לנקוט בסעד של פיצוי לפי שווי ירידת ערך.
ב"כ התובעים, רשאי להציג שאלה – [ועל המומחה להשיב לה] – כדלקמן:
מהי העלות להרחבת המעבר לרוחב 150 ס"מ, כנדרש בתקנות?
יצוין כי אין זו שאלה קנטרנית, אלא עניינית – ראשית דבר, התיקון אפשרי, אלא שהביצוע כרוך, ככל הנראה, בעלות גבוהה.
שנית, יש יתרון לתיקון ביחס לסעד של פיצוי, כי בנקיטה בדרך של תיקון, הליקוי יתבטל, ואילו במתן פיצוי בגין ירידת ערך – הליקוי יוותר לכל תקופת קיומו של הבניין.