חל, חלה, מכיל, מחלל, מחולל
[מנפלאות השפה העברית]
כבר נאמר בהזדמנויות אחרות כי אחד הייחודים של השפה העברית הוא בכך שהביטוי "מעט מחזיק את המרובה" חל עליה.
להלן דוגמא של צרור מלים [לאו דווקא מאותו שורש]:
חל – פירוש ראשון: יצא לפועל, ארע, קרה.
פירוש נוסף – בר תוקף.
פירוש נוסף - חיכה, ציפה - "חל נא את פני ה' אלהיך" [מלכים א', י"ג 6].
חלה - צורת נקבה של חל, אך גם:
במלרע – עוגה או כיכר לחם, לחם קלוע לשבת, וגם: תרומת הבצק שהיו מפרישים לכהן כשבית המקדש היה קיים, וגם – נחלש, נפל למשכב; ח' עם חיריק - היכה - "תחלואיה אשר חלה ה' בה" [דברים, כ"ט 21], התחנן, העתיר.
מכיל - [כ' עם חיריק] מחזיק בתוכו, או: מורכב מ-, או: מקבל בשלווה ובסובלנות.
מחלל- מבייש.
מנגן בחליל.
פוגע בקדושה.
הופך מקודש לחול - "אשר נטע כרם ולא חיללו" [פדה אותו והפכו מקודש לחול]
דברים, כ', 6.
מפר.
מחולל- יוצר שינוי.
ממיר אנרגיה.
מייצר, מפיק, בורא.
רוקד.