חיפויי חוץ: בדיקות אקראיות ?!

חיפויי חוץ מאבן טבעית צריכים להתבצע על פי מכלול התנאים והדרישות של מפמ"כ 378 וסדרת תקנים 2378; תקנים שחלים על חיפוי החוץ על פי שיטת הקיבוע.

בין הדרישות ישנה דרישה חשובה לחוזק הידבקות של האבן לקיר הרקע.

חוזק הידבקות מינימלי נדרש כדי למנוע אירועים של נשירת אבני חיפוי, הכרוכים בנזק ובאסון.

יש גם שיטות בדיקה של רמת קיבוע האבן, וסדרת בדיקות המתבצעות על ידי מעבדה מאושרת.

בעניין סוגי הבדיקות, יצוין:

בדיקת כושר ההידבקות של אבני החיפוי אל הרקע, מהווה מדד לבטיחות הבניין מבחינת המעטפת לטווח הקצר, וככל שחוזק ההידבקות יותר גדול - הסיכוי לנשירת אבני חיפוי קטן.

אין זה המדד היחיד לקְיים האבן - קורוזיה ברכיבי העיגון (מפלדה) עלולה לרופף ואף לגרום לנשירה, כמו גם ספיגות מופרזת, העלולה לגרום לקורוזיה מוגברת, כמו גם רשלנות בביצוע המישקים בפרט - עלולה לגרום להתרופפות ואחר כך לנשירה.

יש מכלול בדיקות אשר הן נדרשות כדי לברר האם מעטפת הבניין מסוכנת או בטוחה; הבדיקות הן תמיד בבחינת פרט המלמד על הכלל; בדיקות מדגמיות.

נציג המעבדה אמור לקבוע, על פי סוג החיפוי וגודל הבניין, את גודל המדגם ואת מיקום הדגימות. המדגם צריך להתפזר בי הקומות, וכן בין חזיתות הבית, כשבדרך כלל החזית לכיוון הים רגישה יותר לפורענות.

לפעמים, באותו בניין יש מספר שיטות קיבוע - למשל - בבניין בן X קומות, קומת העמודים וקומת הגג הן עם מעטפת אבן שבוצעה בקיבוע רטוב, ואילו שאר הקומות - בשיטת ברנוביץ'. לפיכך, יש לפזר את הדגימות גם בין שיטות הביצוע.

זה המקום להדגיש, כי הבדיקה המדגמית לא אמור לכוון לממוצע, כי אבני חיפוי בעלות חוזק הידבקות ממוצע - סביר להניח שלא ינשרו, ואילו מיקומים בהם החיפוי בוצע ברשלנות ובחוסר מקצועיות - שם עלולה להיגרם נשירת אבני חיפוי, על כל הכרוך בכך.

לפיכך, המדגם צריך לכוון מלכתחילה אל המיקומים הבעייתיים, ככל שניתן לאתרם, ושם לבצע את בדיקת השליפה ושאר הבדיקות.

למשתמש - לא חשוב מהו הערך הממוצע של חוזק ההידבקות, אלא - האם יש סיכון או אין סיכון, והאם צפוי שבעתיד יהיה סיכון או שלה יהיה - כי החיפוי תקין.

מומחה, או נציג המעבדה, מסוגלים לקבוע היכן תיבדק האבן מבחינת חוזק הידבקות (עמידותה בכוחות שליפה).

בדרך כלל אבני חיפוי הקרובים לפתחי חלונות/דלתות או למקצועות הבניין - הן עם סיכון יותר גבוה.

בדרך כלל ניתן לראות היכן יש אבני חיפוי שקיבוען לרקע בעייתי. למיקומים אלו נציג המעבדה (או מומחה) אמור לכוון את המדגם, שכן כידוע משם עלולות אבני חיפוי לנשור.

הדברים אמורים כנגד מומחים, הסבורים מתוך חוסר הבנה, כי עליהם "להיות אובייקטיביים" בקביעת מיקום המדגם, כאילו שלפניהם יש מטלת מחקר סטטיסטי - ולא בניין עם סיכון לכאורה של נשירת אבנים מהמעטפת.