סדקים
תופעת הסדקים במבנים היא תופעה שלילית ויש להגביל את הסדיקה המותרת.
אכן, יש בתקנים הישראליים שתי טבלאות עם הגבלות בנדון:
להלן טבלה א-1 המצורפת, והיא על פי תקן 940.1 משנת 2008.
השימוש בטבלת הסדקים של תקן 940 שעניינו ביסוס, נעשה לעיתים קרובות בחוסר מקצועיות מתוך מגמה מכוונת, או מתוך היעדר הבנה.
ראשית דבר, כפי שנכתב במפורש בטבלה כהערה ראשונה:
"הסיווג (של הסדקים לפי תקן זה) מבוסס על סדקים בקירות בני".
לאמור, אין בטבלה התייחסות לסדקים ברכיבי הבניין שאינם קירות בלוקים - כגון: תקרות, עמודים, קורות (קונסטרוקציה עיקרית) או: חגורות מבטון מזוין (קונסטרוקציה משנית).
בנוסף לכך, התקן הנ"ל מתייחס לנזק החזותי בזמן נתון, ולא לסיבות הנזק.
כלומר - יכולים לראות במבנה סדקים דקים, אשר על פי הסיווג התקני יוגדרו כסידוק נימי או סידוק קל שאין שום צורך הנדסי בתיקונו, אולם בבחינת סדקים אלו ע"י מומחה לתכנון מבנים - הסדקים ילמדו על שקיעה יחסית של ביסוס, על פי מיקומם ועל פי כיוונם.
ראה תיאור סכמטי מצורף, בעניין יסוד פינתי שוקע והתרוממוד יסוד, מצורף להלן.
כיוונם של הסדקים, ללא תלות בעוביים, מעיד על דפורמציות של שקיעה או התרוממות.
מהנדס הבודק את הסדקים ומסווגם על פי טבלה א-1 של תקן 940.1 עלול להגיע למסקנה לא נכונה, כי עוברים לסדר היום ולא מתייחסים כלל לסדקים.
דומה שמחבר התקן והטבלה, לאחר שרשם בטבלה כי קיים נזק בטיחותי רק בסידוק שעוביו מעל 2.5 ס"מ - נרתע, והחל לסייג את קביעתו זו בשלל הערות שאמורות לפטור אותו מאחריות.
זו כנראה הסיבה להערות הנוספות שבשולי הטבלה -
"הסיווג צריך להיות מלווה בהפעלת שיקול דעת הנדסי לאפשרות התפתחותו של הנזק. לפי הצורך, יחליט המהנדס על עריכת מעקב אחר הסדקים למשך זמן סביר, בדרך כלל שנתיים".
מדובר בעצה לא ראויה; הנכון הוא - שככל שעולה חשש הנדסי לנזק במבנה (למשל, לאור כיווני הסדקים כמבואר לעיל) - לא צריך לבצע מעקב ולהמתין שנתיים, אלא לבדוק תכניות ביסוס ודו"ח קרקע, כמו גם בדיקות סוניות של עומק היסודות, ולהפעיל מומחה להנדסת ביסוס וקרקע כדי לאתר את הסיבות לשקיעה יחסית של היסודות.
המקור השני לעניין רוחב הסדק הוא - טבלה מס' 6.5 בתקן 466.1 (2003); ראה הטבלה המובאת להלן.
ראשית דבר, טבלה זו מצויה בתקן החל על מבני בטון מזוין ולא בתקן ביסוס.
שנית, בטבלה זו ההתייחסות הינה רק לרכיבי בטון מזוין - ולא לבני (בניה בבלוקים).
לפי טבלה זו, אסור שיהיו ברכיבי בטון מזוין בסביבה רגילה סדקים שעוביים מעל 0.3 מ"מ, והדרישה מחמירה לגבי סביבה ימית או סביבת קרקע אגרסיבית.
יש לדעת כי קיר בנוי מכיל בתוכו חגורות בטון מזוין שהם רכיבי קונסטרוקציה משנית, וחל עליהם תקן 466.
במבחן הסדיקה במבנים, ראשית דבר נדרש לבחון את הסדיקה על פי הקריטריונים של טבלה 6.5 בתקן 466.1 הנ"ל, וברוב המקרים הצורך בסיוע הטבלה שבתקן ביסוס 940.1 - מתייתר.
