מעקה זכוכית צמוד לשיש
על פי תקנה 5.36 לתקנות תכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל-1970, התוספת השניה, נדבך ראש מתואר כדלקמן:
"נדבך ראש
5.36 (א) קיר הנמשך והעולה מעל פני גג יכוסה בנדבך ראש שמשטחו העליון יהיה
משופע כלפי הגג.
(ב) נדבך ראש עשוי מחומר מגן אשר ימנע חדירת מים ורטיבות לקיר".
הדרישה שבתקנה מתייחסת לאיטום ולניקוז, כאשר הניקוז נדרש כלפי פנים - יש לבצע את נדבך הראש בשיפוע כלפי פנים הגג.
הוראה זו תואמת לדרישות התקן 1752.1. להבהיר, תקן 1752.1 חל על גגות, אך גם על מרפסות, וזאת על פי סעיף 1.1 בו, המתייחס לחלות התקן.
על פי תקן 1752.1 מספטמבר 2013, "מערכות לאיטום גגות שטוחים מבטון: התשתית לאיטום", המעקה סביב הגג או המרפסת - מוגדר כהגבהה, ראה סעיף 1.3.11:
"1.3.11 הגבהה
כל רכיב הבולט מעל פני שכבת השיפועים והמיועד לאיטום, כגון מעקה ובסיס לציוד, למעט צנרת חודרת".
לפיכך, המעקה הוא הגבהה.
בסעיף 3.2.1.1 בתקן רשום:
"בכל הגבהה יתוכנן אף מים".
להלן דוגמא מתוך התקן לאף מים עם דרישת שיפוע לכיוון פנים הגג/המרפסת - ראה תרשים עליון.
הערה בשולי הציור מן התקן:
ההמלצה למידה ב', שתהיה עד 50 ס"מ - בטלה כאשר נדרש גובה אחר על פי תקן 1142 החל על מעקים (גובה מעקה המרפסת או הגג שיש אליו גישה דרך חדר מדרגות - לא יפחת מ-105 ס"מ).
ההגבלה של ב' שלא תהיה פחות מ-30 ס"מ - בת תוקף בכל מקרה.
מהמכלול - ברור כי דרישת התקנות והתקן, היא לביצוע נדבך ראש במשטח העליון של המעקה, עם שיפוע כלפי פנים (המלצת התקן היא שיפוע של 10%) - ואף מים פנימי.
יש מקרים בהם לא נדרש אף מים - והם כאשר הקיר הפנימי של המעקה (שכאמור, גובהו יהא לפחות 30 ס"מ) - מחופה, בחיפוי נמשך לרצפה.
דרישת השיפוע כלפי פנים נועדה לאפשר ניקוז מי גשם אל פנים המרפסת; אל פנים הגג.
כאשר בונים את מעקה הזכוכית בצמידות לשיש המעקה הבנוי - בחלק הפנימי, או באמצע - מסכלים את מטרת התקנות והתקן, ויש בפתרון זה משום ליקוי ואי התאמה.
להלן דוגמא סכמטית - ראה תרשים תחתון.
בדוגמא הימנית באיור, שהיא שכיחה ביותר וניתן לראות אותה במאות בנייני דירות - החלק של שיש המעקה שמחוץ למעקה הקל - נחסם ולא מתנקז בנדרש.
