סקר מבנים
סקר מבנים נדרש כאשר יש כוונה לבצע פעולת בניה (לרבות חפירה/חציבה/קידוח וכיוצא בזה) בסמוך למבנים קיימים, העלולים להיפגע עקב עבודות הבניה.
הסקר - מהותו תיעוד של המבנים הסמוכים למוקד הבניה, במטרה להמליץ על חיזוק המבנים הבעייתיים, או כדי לשקול את עצם ביצוע הבניה, או כדי לברור שיטת ביצוע.
חפירה תת קרקעית לצורך מינהור, עלולה להיתקל בביסוס עמוק (כלונסאות) או להתקרב אל היסודות עד כדי גרימת נזק למבנים.
חפירה בקרבת מבנים, עלולה לגרום לתזוזות קרקע שיפגעו בבניינים הסמוכים.
ביצוע עבודות שיפוץ בבית דו משפחתי עם קיר משותף ותקרות/קורות נמשכות מבית א' לבית ב', כרוך לעיתים בשינויים מבניים וניסור קורות או תקרות נמשכות. במקרה כזה, המערך הסטטי של הבניין משתנה, וקורה או תקרה שתוכננה להיות על 3 או 5 סמכים - הופכת להיות, ללא נקיטת החיזוקים הדרושים, קורה/תקרה בת 2 או 3 סמכים עם מהלך מומנטים שונה ומאמצים שונים ברכיבי הבניין, דבר הגורם לדפורמציות שלא חושבו, וכך נגרם נזק בלתי הפיך לבית השכן.
הסקר מבהיר למתכנן את הבעיה מראש, ומאפשר למתכנן להתייחס לבעיה ולכלול פתרון הנדסי לבל ייגרם נזק.
הסקר מסייע לבעלי נכסים לדעת מהן זכויותיהם במקרה של נזקים עקב בניה, ע"י כך שקיים תיעוד של המבנה בטרם ביצוע הבניה, וניתן לערוך השוואה עם מצבו של המבנה לאחר ביצוע עבודות הבניה.
היקף הסקר צריך להיקבע ע"י מהנדס מבנים ויתכן שמהנדס המבנים יסתייע לשם כך בבדיקות סייסמיות או בייעוץ של מומחים, בעניין מידת ההשפעה הצפויה של פעולות הבניה על המבנים, על פי סוג הפעולות, שיטות הבניה וסוג הקרקע.
אם בהיעדר סקר מבנים, בניין שתכנונו לקוי מלכתחילה התמוטט, או נגרם לו נזק בלתי הפיך - הטענה כי מי שאחראי על הנזק הוא הבעלים של הבניין (בגלל תכנון לקוי), היא טענה קלושה לעומת הטענה כי אין לבצע עבודות בניה ללא סקר מבנים העלולים להיפגע מעבודות הבניה - בטרם תחילת הבניה.