דריכה למטרת שיקום
ידועה בתחום הנדסת מבנים שיטת דריכה באתר, של מבנים רעועים, במטרה לייצבם.
עיקרון הדריכה הוא לגרום ללחיצת רכיבי המבנה משני חלקי הסדק/השבר כדי שרוחבו של הסדק יתאפס והרכיבים יהיו לחלק אחד.
משיגים מטרה זו ע"י החדרת כבלים דרך קירות המבנה ומתיחתם באתר.
במתיחתם - הם יוצרים לחץ.
משתמשים לשם כך בכבלים בעלי חוזק מתיחה גבוה, ואורך חיים גבוה, ובהברגה בקצות הכבל היוצרת מתיחה.
באופן זה, המבנה "מתאחד" למעין קופסא; כשהביסוס לקוי, חלקיו של המבנה לא מתרחקים זה מזה תוך יצירת סדיקה, אלא שוקעים ביחד, או: מתרוממים ביחד, והדבר לא ניכר כפגמי סדקים ושברים בתוך המבנה.
בשיטת השיקום על סמך דריכה, יש להכין תכנית מפורטת של מעברי הרכיבים הדרוכים - לרוב דרך קורות, או דרך עמודים, ולא לגבי כל מבנה ישנה אפשרות לבצע דריכה.
הדריכה אפשרית כאשר מדובר ב"תיבה" ללא חלונות וללא דלתות, עם המשכיות קירות מצד לצד ללא הפרעות וללא פגיעה ברצף הנדרש של כבלי הדריכה.
הדריכה מורכבת במבנה רגיל, בו יש חלונות ויש דלתות, והוא אינו בצורה הכי נוחה למטרת יישום הדריכה - הוא אינו בצורת תיבה, ואין בו רצף של קירות שדרכם אפשר להעביר את כבלי המתיחה.
הדריכה מסתבכת עוד יותר, כשמדובר בוילה או בבית דו משפחתי, עם מפתחים גדולים וצורות מתוכננות שלא נועדו לדריכה, עם מגבלות שונות, ולפעמים גם תלות בשכנים, כאשר דווקא בקירות הסדוקים והטעונים חיזוק ע"י דריכה - יש פתחים המסכלים את מעבר מוטות הדריכה...
על כן, דריכה למטרת שיקום יכולה להילקח בחשבון רק אם להצעה מסוג זה מצורפת תכנית עם פירוט אופן הדריכה ומיקום כבלי המתיחה.
בנוסף לכך, דריכה תמיד יוצרת מגבלות במבנה, שכן יש להתחשב בכך שעוברים בקירות כבלי מתיחה ואסור לפגוע בהם - פגיעה עלולה ליצור סיכון. הדבר מגביל שימוש בקיר לשם תליית ארונות, מדפים וכיוצא בזה, וכן מגביל אפשרויות ביצוע שינויים פנימיים. גם קצות הכבלים יוצרים מגבלות ולעתים טעונים אחזקה.
ראה בעניין זה ע"א 4855/22 מיכאל פוזין נ' אריק וענת ברנשטיין, בית המשפט העליון, שופטים: י' עמית, ד' מינץ, ג' כנפי-שטייניץ, פסק דין מיום 26.12.2023, בו היה דיון על חלופת שיקום בית בישוב שורשים אמצעות דריכה, לעומת הריסה ובניה מחדש.
מדובר בוילה שנפערו בה סדקים בשל ביסוס לקוי.
בחוות דעתי המקצועית הצעתי שתי חלופות לפתרון:
החלופה הראשונה היא דריכה + תיקונים, והחלופה השנייה היא הריסה ובניה מחדש. ברור שהחלופה הראשונה (שיקום ע"י דריכה) הייתה זולה מחלופה השנייה בהפרש רב - מעל מיליון ₪. כתבתי בחוות דעתי כי החלופה הראשונה (דריכה) מועלית בחוות דעתי רק מהטעם שחלופה כזו נטענת ע"י מומחים שונים, ואולם אני לא ממליץ ליישמה, וכמתכנן לא אקח על עצמי טיפול בבניין בדרך זו, כי "מעוות לא יוכל לתקון" - הביסוס יישאר לקוי ומנוגד לתקנים גם אם תתבצע דריכה, והיו נימוקים נוספים לכך שאני מתנגד לפתרון הדריכה.
בית המשפט העליון קיבל את עמדתי.
הצגת עיקר המחלוקת ע"פ סעיף 2 בפסק הדין:
" 2. השאלה העיקרית שהניח המערער לפתחנו היא אם צדק בית המשפט קמא בכך שפסק לזכות המשיבים פיצוי על פי החלופה השנייה בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט.
על פי החלופה הראשונה, יש לתקן את המבנה בדרך של דריכת הקירות בעלות של כ- 607,000 ₪. לסכום זה יש להוסיף ירידת ערך בסך של 480,000 ₪ כפי שנקבע על ידי השמאי - סך הכול פיצוי של כ- 1.1 מילון ₪.
על פי החלופה השנייה, "המעוות לא יוכל לתקון" ולכן יש להרוס את המבנה ולבנותו מחדש, עלות שהוערכה על ידי המומחה בסכום של 2,141,100 ₪. לסכום זה צירף בית המשפט עלויות נלוות, כמו שכר דירה עבור מגורים חלופיים לתקופה של כשנה, בסכום של כ- 160,000 ₪ ועוד.
הפער בין שתי החלופות עומד על כ- 1.3 מיליון ₪."
החלטה של ביהמ"ש העליון והנימוקים:
" 4. לאחר שעיינו בחומר שלפנינו ושמענו את טיעוני הצדדים, לא מצאנו להתערב בפסק דינו של בית המשפט קמא שביכר את החלופה השנייה.
בתמצית שבתמצית נאמר כי אמנם יש לראות את המערער כקבלן, אך ספק אם תרופת הניכוי הקבועה בסעיף 4 לחוק חוזה קבלנות, התשל"ד - 1974 חלה כלל בעייננו. זאת, משום שהניכוי הוא "הסכום שבו פחת שווי המלאכה או השירות עקב הפגם לעומת השכר לפי המוסכם", ובעייננו, התמורה ששולמה למערער עמדה על 5,000 ₪ בלבד. מכל מקום, משנקבע על ידי מומחה בית המשפט כי התיקון על ידי דריכת הקירות אינו יכול להבטיח כי לא יופיעו בעתיד סדקים בבית, ומשלא נמצא איש מקצוע שיהיה מוכן ליטול על עצמו את האחריות על ביצוע עבודות החיזוק, אין מקום "להמר" על חשבונם של המשיבים, שעלולים למצוא עצמם עם סדקים בקירות גם לאחר ביצוע עבודות הדריכה. המשיבים הזמינו "מוצר" מסוים בדמות בית ראוי למגורים, ואין לדרוש מהם להסתפק בתיקון שאינו מעמיד אותם במצב שבו היו נמצאים אילו הבית היה נבנה מלכתחילה עם יסודות בעומק המתאים. גם אם אין מדובר במבנה מסוכן שעלול להתמוטט, אין לחייב את המשיבים לקבל בית "נחות" באופן משמעותי מזה שהוזמן על ידם.
אשר על כן, אנו דוחים את עיקר הערעור."
יודגש כי חלופת השיקום אינה מביאה את התובע למצב בו היה לו לא נוצר הליקוי היסודי במבנה, לא מבחינת טיפול ובקרה שכן התובע יצטרך לעקוב אחר הסדקים ולתקנם מעת לעת, ולא מבחינת המוצר; הדיירים היו אמורים לקבל דירה בה אפשר לבצע שינויים והתקנות שונות על הקירות מבלי להיזהר שמא עובר במקום הספציפי כסל דריכה שחל איסור מבחינת בטיחות לגעת בו.
מומחה הדיירים בתיק זה - ד"ר אברהם בן-עזרא.
מומחה בית המשפט - המהנדס סוהיל סאבא.
באת-כוח הדיירים - עו"ד טל רבינוביץ.
לא היו הבדלים משמעותיים בין חוות דעת מומחה הדיירים לבין חוות דעת מומחה בית המשפט.
