רפסודה כפתרון ביסוס
את התיאור הטוב ביותר ליסוד רפסודה, המכונה גם: יסוד דוברה, ניתן לקבל בפרק "ביסוס ויסודות" בספרוֹ של פרופ' שלמה אנטיגן "מדריך לאינג'ינר" כרך שני, בנאות, שנכתב ע"י אינג' צבי גצלר ופרופ' יוסף ברויר. (הוצאת "מסדה" תשט"ו - 1955).
להלן ציטוט דבריהם שם:
"כשהמאמץ המותר בקרקע נמוך מאוד, והשטח ליסוד המבנה משתווה עם השטח של המבנה כולו, או במקרה שהעומס הבא מהבניין גדול מאוד והשטח הדרוש משתווה (או אף עולה) על שטחו של הבניין - יימצא הפתרון המתאים ע"י הקמת טבלת יסוד אחת מתחת לכל הבניין; ליסוד זה קוראים דוברה. לדוברה אפשר לתת צורות שונות.
1] כשעמודים בודדים נשענים על הטבלה - תיחשב הדוברה כתקרת פטריות הפוכה; יש להבטיחה נגד מאמצי חדירה ע"י הרחבת העמודים...." - ראה תרשים 1.
2] "כדי להקטין את עובי הטבלה, ולהוסיף ליסוד קשיחות, אפשר להשעין אותה על רשת קורות" - ראה תרשים 2.
על פי המדריך לאינג'ניר, ניתן לנצל את החלל שמעל הדוברה ולבצע בו פתחים לחלונות/מעברים; על פי המדריך, פתחים ברוחב עד 1.5 מ' לא מהווים הפרעה.
ניתן לחשב את הדוברה עם זיון לכיון אחד; פתרון זה יוצר חופש רב יותר בתכנון אדריכלי. - ראה תרשים 3.
התקנים הישראליים לא הקדישו התייחסות מפורטת ליסוד הדוברה, אף על פי שיסודות אלו שכיחים בבניינים רבי קומות. בדרך כלל בבניינים רבי קומות, ישנו שילוב של רפסודה עם כלונסאות (גם וגם).
בתקן 940.1 טבלה 2.4 שעניינה עומק קידוחי ניסיון, נדרש כי עומק הקידוחים עבור בדיקת הקרקע לביסוס רפסודה יהיה לפחות במידת רוחב הרפסודה.
בסעיף 3.4.7.1 בתקן הנ"ל נקבע כי תחתית הרפסודה תהיה לפחות 40 ס"מ מתחת למפלס הקרקע הסמוכה.
בתקן 940.2 סעיף 31.1.5 ישנה התייחסות נוספת ליסוד הדוברה, אך אין בתקן שום הוראות טכניות, נוסחאות או שיטות חישוב.
בספרות המקצועית אפשר למצוא המלצות, המלמדות כי אין לתכנן יסודות דוברה לבניינים קלים או לבניה קונבנציונאלית הכוללת קומה אחת בלבד; היחס בין רוחב היסוד לאורכו לא יקטן מ- 1/2; נדרש חישוב ספציפי המתייחס למאמצי חדירה של עמוד/פלטת הדוברה; נדרש תכנון המצע - וביצוע מצע מבוקר, ולא אקראי; וכן נדרש כי יוצג חישוב סטטי ליסוד הדוברה, כתקרה הפוכה.
עקרונות חישוב עובי הדוברה על פי מאמצי חדירה
עובי פעיל של הדוברה הוא העובי פחות מידת כיסוי הזיון - בהנחה שמידת כיסוי הזיון היא 3 ס"מ, יהיה העובי של הדוברה d והעובי הפעיל d-3.
מאמץ החדירה תלוי בסוג הבטון: סימונו Fvd
לבטון ב' 20 - mpa0.20 = Fvd
לבטון ב' 30 - mpa0.27 = Fvd
לבטון ב' 40 - mpa0.38 = Fvd
[mpa = מגה פסקל. 1 מגה פסקל = 10 ק"ג לסמ"ר]
שטח מעטפת החדירה אינו גליל (לגבי עמוד עגול), ואינו שטח מעטפת של קוביה או תיבה (לגבי עמוד עם חתך של ריבוע או מלבן), אלא - פירמידה קטומה לגבי עמוד בעל חתך אופקי של ריבוע או מלבן, וחרוט קטום לגבי עמוד בעל חתך עגול.
לפיכך, בהינתן העומס האנכי על עמוד וכן גם מידות החתך, סוג הבטון (כדי שייקבע מאמץ החדירה המותר) - ניתן לחשב את העובי הפעיל של יסוד הדוברה (ולהוסיף מספר ס"מ - מידת כיסוי הזיון).
הערה: אפשר לעשות שימוש בשיטות קירוב - בחישוב המעטפת בה פועלים מאמצי החדירה.