תכנית בינוי
סוגי התכנית מפורטים ומתוארים בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל - 1970, וכן בחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965, הרוב ללא הגדרה וחלק מסוגי התכנית עם ובהתאם להגדרה, כדלקמן:
תכנית קונסטרוקציה.
תכנית מפורטת.
תכנית מתאר מקומית.
תכנית מתאר מחוזית.
תכנית מתאר ארצית.
תכנית מקומות חניה.
תכנית בקשה להיתר.
תכנית בניה.
תכנית שימור.
תכנית מדידה.
תכנית תחזוקתית.
תכנית בטיחות.
תכנית לפינוי ובינוי.
תכנית דרך.
תכנית תשתיות.
תכנית רישוי מהיר.
תכנית עמידות מבנים לרעידות אדמה.
תכנית למיתקן.
תכנית לצורכי ציבור.
תכנית פיתוח.
תכנית גן לאומי.
תכנית מיוחדת.
תכנית איחוד וחלוקה.
ועוד...
לא קיימת בכלל זה תכנית בינוי.
"תכנית בינוי" - לא מופיעה אף בתקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות) תשכ"ז - 1967;
בתקנות אלו מופיעה רק פעם אחת "תכנית בינוי ועיצוב ארכיטקטוני" - [שהיא אינה "תכנית בינוי" רגילה] כדלקמן:
"הפעולות המפורטות להלן יוחדו לאדריכל רשוי הרשום במדור לאריטקטורה ולענין מבנים המשולבים בתכנון שטחים ציבוריים פתוחים, המפורטים בתוספת השניה, גם אדריכל נוף רשוי הרשום במדור לאדריכלות נוף:
(1) בתכנית בינוי ועיצוב ארכיטקטוני:
(א) תכנון מוקדם ותכנון סופי;
(ב) הכנת תקנונים ותשריטים לתכניות;
(ג) הגשת תכניות לרשות מוסמכת;
(ד) הכוונה עליונה בביצוע התכניות;"
אין בתקנות אלו שום הגדרה המגדירה מהי אותה "תכנית בינוי ועיצוב ארכיטקטוני" זולת התקנה המצוטטת לעיל, שבה יש התייחסות ל"תכנית בינוי ועיצוב ארכיטקטוני" - לא ל"תכנית בינוי", המיוחדת לאדריכל רשוי.
לא ברור כיצד ניתן לייחד לאדריכל רשוי - תכנית שלא מבוארת ולא מוגדרת, לא בתקנות התכנון והבניה ולא בתקנות רישוי וייחוד פעולות.
במצב דברים זה, ככל ש"תכנית בינוי" באה כדי להמחיש את תכנית המתאר או את התכנית המפורטת, וכן את המדיניות התכנונית הנקוטה ע"י מהנדס הרשות כפי שהפרטים נרשמו במסמך מתאים, רשאי לבצעה הנדסאי בנייין/אדריכלות, מהנדס רשום/רשוי, אדריכל רשום/רשוי, ללא ייחוד לאדריכל רשוי.
ככל שמדובר ב"תכנית בינוי ועיצוב ארכיטקטוני" ייחודי, הטעונה יצירת מראה פני הסביבה והמשפיעה על העיצוב העירוני - תיוחד עבודה מסוג זה, אשר טעונה הגדרה מעמיקה ומפורטת יותר, לאדריכל רשוי.
בעניין הרישוי ראה עמ"ע 1645/00 בג"ץ 56/22 הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוזי ירושלים ואח' נ' מחמד קיימרי ואח', ביהמ"ש העליון בשבתו כבימ"ש לעניינים מנהליים, שופטים: ע' ברון, ד' מינץ, ר' רונן.
בית המשפט אימץ את עמדת מינהל התכנון, ולהלן תיאור עמדת מנהל התכנון (סעיף 4 לפסק הדין):
"תוכנה של הנחית מינהל התכנון הובהר גם בעמדת היועה"מ לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז הדרום (נספח 5 לעתירה לבג"ץ), בה ציון כי "העמדה המשפטית העדכנית היא שאת תכנית/נספח הבינוי, רשאי להגיש/לערוך מי שמוסמך לכך בתקנות המהנדסים והאדריכלים. אין מניעה שמי שאינו אדריכל או מהנדס יגיש תוכניות מיתאר ותוכניות מפורטות, כל עוד נספח הבינוי נערך ונחתם על ידי מי שהוסמך לכך בתקנות... זו כם עמדת המדינה בערעור שהגישה לבית המשפט העליון בסוגיה זו (הוא עע"מ 1645/20, ר.ר)". העולה מהאמור הוא כי מנהל התכנון הנחה את הוועדות המחוזיות לפעול באופן שונה מאשר האופן בו פעלה הוועדה המחוזית ירושלים, לגישתו של מנהל התכנון, מי שאינו אדריכל רשוי מוסמך להגיש תוכניות מתאר ותוכניות מפורטות, אולם הוא אינו רשאי לערוך את נספח הבינוי לתכנית כזו. זאת גם אם הנספח אינו ב"מעמד מחייב"."
זאת עשה ביהמ"ש תוך המלצה לקביעה ברורה של הדין בחקיקת המשנה, והסתייגות, על כי נאלץ להידרש לנושאי תכנון בתחום שאינו נהיר לו (לביהמ"ש).
לאמור, מי שלא אדריכל רשוי - והוא, אדריכל רשום, מהנדס או הנדסאי - יוכל להגיש תכנית מתאר ותכנית מפורטת בחתימתו, אולם לאור המוגדר בתקנות רישוי וייחוד פעולות כמצוטט לעיל אינו מוסמך להכין "תכנית בינוי.....", וביהמ"ש מתוך קיצור דרך לא רשם בסעיף זה את שמה המלא של התכנית המיוחדת לאדריכל רשוי - "תכנית בינוי ועיצוב ארכיטקטוני", אף שתכנית בינוי ועיצוב ארכיטקטוני - שונה מתכנית בינוי.
מצופה כי יינקטו יוזמות חקיקה של תקנות מבהירות בעניין רישוי וייחוד פעולות, לרבות הגדרת סוגי התכניות.
