תפריט חיפוש

מטרדים בתכנון ובניה

21 יולי, 2024 |
ד"ר אברהם בן עזרא

כאשר יש אי התאמה לסעיף בתקן הישראלי, או לתקנות בניה - קשה, וגם לא צריך להתמודד עם אי ההתאמה, ומה שדרוש זה לגרום לביטולה.

לא כך הוא המצב, כאשר הפגם הנטען אינו מהווה אי התאמה לסעיפי התקן, ואף לא להוראות שבתקנות, ובכל זאת הפגם הוא פגם, והדוגמאות שלהלן ימחישו טענה זו.

מטרד אסתטי

במפרט אשר על פי חוק המכר (דירות) תשל"ג - 1973, נקבע כי סטייה במידות עד 2% לא יוצרת אי התאמה, ואפשר להבין מכך כי סטייה כזו היא נסלחת, ומותרת.

לא כך הם פני הדברים כאשר מדובר, לדוגמא, בשני חלונות סמוכים בדירה, בהם o.k (מפלס הסף העליון) אינו אחיד, ולו בהפרש קטן, שלא מוגדר כאי התאמה ע"פ שום קריטריון בחקיקת המשנה.

היותו של החלון הקטן שבאיור במפלס גבוה במעט מסף החלון הגדול הסמוך לו - יוצר פגם אסתטי מובהק, ומשפיע לעין המתבונן - ראה איור א'.

לא כן כאשר כל חלון ממוקם בחדר אחר - כי אז אף שבתכניות מידת ה - o.k זהה, הפרש של 1-2 ס"מ לא מורגש, ואינו יוצר מטרד למתבונן.

לפעמים ההבדל הקטן יוצר פגם גדול, כי הוא נתפש בצדק כחוסר דיוק. כשיש הפרש רב בין x ל- y אף אחד לא מייחס זאת לטעות, והנטייה הינה לראות בכך כוונת מכוון.

כאשר נוצר צורך להחליף אריחים פגומים בדירה, נעשה בדרך כלל שימוש באריחים רזרביים מאותה סדרת ייצור. כאשר אין אריחים רזרביים, יש שמאתרים אריחים דומים ככל האפשר.

בעקבות החלפת האריחים הפגומים, הבדל קטן בטקסטורה או בצבע של האריחים - מהווה פגם אסתטי מובהק.

(במקרה זה, גם הבדל רב לא מתקבל כפתרון - ונדרשת זהות האריחים).

דירה בבית משותף מושפעת ממה שמתחולל ברכוש המשותף. בדירה בה יש קיר משותף עם המעלית, שאינו מבודד דיו, נשמעים רעשים בהפעלת המעלית.

בדירה אשר בתוך קירותיה סמויים צנורות ביוב העוברים לגובה הבניין, נשמעים רעשי זרימה כאשר הצנרת לא מבודדת כראוי וממוקמת במיקומים רגישים. לא בכל מקרה של מטרד, רמת הרעש מהווה אי התאמה לתקן. יש ורמת הרעש נמוכה מהסף הקבוע בתקן, אך עדיין יוצרת מטרד אקוסטי והפרעה למגורים.

הנושא של מטרד נדון בת"א 48068-07-10 ראם אברהם ואח' נ' חברת גב ים לקרקעות בע"מ ואח', שופט: א' סלמה - סגן נשיא, בית משפט השלום בחיפה. תיאור הליקוי המהווה מטרד - לפי פסק הדין - הוא כדלקמן:

"אין חולק, כי הקולטן ממוקם בקיר שבין שני חדרי שינה בדירה. לא יכולה גם להיות מחלוקת שרמת הרעש הבוקעת מהקולטן, בעת הדחת מים בחדרי השירותים בקומות שמעל הדירה, חורגת מהרעש המרבי המותר בתקן. ודוק, אף לשיטת הנתבעת עצמה, כאמור בחוות דעת מומחה האקוסטיקה מטעמה מיום 13/9/10, עסקינן בחריגה. יש לקבוע, שחריגה זו מהווה ליקוי.

הנתבעת טוענת, שאין מניעה חוקית למקם את הקולטן היכן שמוקם. טענה זו מתעלמת ממספר גורמים, שבנסיבות העניין יש בהם כדי להיזקף לחובת הנתבעת.

ראשית, אין להתעלם מכך שהרעש החורג מהקולטן, כשלעצמו, מהווה ליקוי, ושליקוי זה, מטבע הדברים, הינו תוצאה של מיקום הקולטן בקיר הפנימי שבין חדרי השינה. בנסיבות אלה, חלה על הנתבעת חובה חוקית, בין מכוח חוזה המכר ובין מכוח הוראות הדין, להביא לפתרון הליקוי.

שנית, מיקום הצנרת הינו חריג ולא מקובל. בעניין זה, העיד מומחה בית המשפט, "אני לא חושב שזה מצב טבעי שצינור עובר בין שני חדרי שינה... אני חושב שזה מצב לא סביר, אני חושב שזה ליקוי" (עמוד 25 לפרוטוקול הדיון מיום 27/6/12). אמנם, בהמשך עדותו אישר המומחה שבעניין זה הוא אינו מסתמך על סעיף חוק ו/או תקן, ברם דבריו כי מדובר במצב שאינו סביר המהווה מטרד, מקובלים עליי ועולים עם הגיונם הפשוט של הדברים, עת עסקינן בדירת מגורים, על כל המשתמע מכך.

ודוק, בחוות דעתו הסביר המומחה, כי זרימת המים בצנרת גורמת לרעש ולהפרעה, שבעיקר היא אסתטית – פסיכולוגית ושקיים חשש טבעי כי בעתיד תיגרם בעיה בצנרת זו הנמצאת בתוך תחום הדירה (בין שני חדרי שינה) ולא בסמוך לחדר רחצה, כמקובל."

עינינו הרואות כי מה ששיכנע את ביהמ"ש שמדובר במטרד - אינו אי התאמה לתקן או לחוק כלשהו, אלא עצם קיומה של ההפרעה אשר הוגדרה ע"י מומחה ביהמ"ש "אסתטית-פסיכולוגית".

בית המשפט היה מודע לכך שלא מדובר באי התאמה לתקן או תקנת בניה מבחינת הרעש שהצנרת יוצרת, בעת זרימת מים בדירת שכן.

מומחה בית המשפט הציע תיקון, אולם תיקון זה לא יבטל את קיומה של ירידת ערך כי הרעש יופחת אך לא יתבטל.

להלן ציטוט מפסק הדין:

"טענות הנתבעת לגבי הערכה מוגזמת נדחות על ידי. בפסקי הדין ו/או חוות הדעת (שניתנו במקרים אחרים) אליהם הפנתה הנתבעת בקשר עם טענתה זו, אין כדי להשליך לענייננו.

לאור הבעייתיות בתיקון שהוצע על ידה, העלתה הנתבעת, במסגרת שאלות ההבהרה שלה למומחה בית המשפט, הצעת תיקון חלופית/נוספת, כפי שפורטה במכתב מר אלעד משיח מיום 8/11/11. בעניין זה ולשאלת הנתבעת בדבר השפעתו על נושא ירידת הערך בדירה, השיב המומחה, כי תיקון כזה, אם יבוצע בהצלחה, יביא לכך שירידת הערך תפחת לסך של 40,000 ₪.

אלא מה? שמחקירת המומחה והסתייגויותיו השונות והמהותיות לגבי סיכויי הצלחת התיקון, מקובלת עליי טענת התובעים לפיה הצעת תיקון זו אינה ריאלית ואינה צריכה להשפיע על ירידת הערך של הדירה, קרי יש להותיר את ירידת הערך על הסך של 75,000 ₪.

בעניין זה אישר המומחה (עמוד 30 סיפא ועמוד 31 רישא לפרוט' הדיון), כי אין לו הבנה או ידע "אם הפתרון הזה באמת פותר, עד כמה הוא פותר ועד כמה הקטלוג של מי שרוצה למכור את המוצר אכן תואם את המציאות או לא". עוד ציין המומחה כי זה דבר חדש וכי גם משיח עצמו לא התנסה בזה, אחרת היה כותב. לבסוף ציין, כי ספק "אם המפעל הזה עשה עבודה כזו בבניין קיים וצריך לפתוח קיר. זה דבר שהיו צריכים לעשות מראש עם בניית הבניין".

בנסיבות אלה, מצאתי לקבוע כי הוכח קיומו של ליקוי המתבטא ברעש חריג מהקולטן וכן התנהלות רשלנית מצד הנתבעת בכל הנוגע למיקום צינור הביוב בדירה, שעה שהניחה את הצנרת במיקום לא טבעי ובכך פעלה כפי שחברת בניה סבירה לא הייתה פועלת בנסיבות העניין. בעניין ראש הנזק של ירידת ערך, הוכח שיש להעמידו, לאחר התיקון החלקי שעלותו 2,500 ₪ + מע"מ, על הסך של 75,000 ₪."

עיון בפסק הדין מלמד כי התיקון בו מדובר, לא אמור לבטל את הרעש בוודאות, ובשל כך בית המשפט זיכה אותם בפיצוי בעלות התיקון בסך 25,00 ₪ ובנוסף בפיצוי בגין ירידת ערך בסכום נוסף של 75,000 ₪.

בעניין זה יצוין כי כשיש רעש מצינור ביוב בחדר שינה, בזמנים לא צפוים, הרעש מהווה מטרד גם בהיותו ברמת רעש נמוכה.

 

 

 

 

טוען סינון...ajaxSpinner