ליקויי בניה שאינם בכתב התביעה

"יש לדחות את טענות המערערת, לפיהן חרג בית המשפט קמא מהעילות שעוגנו בכתב התביעה. מקום שהעבודות העיקריות המגבשות עילת תביעה פורטו בכתב התביעה, ניתן להשתית פסק דין על עובדות אלה, גם בלא שהעילה פורטה במפורש בכתב התביעה, ואין לראות בכך סטייה ממסגרת התביעה".

"אמנם הלכה היא, כי בית המשפט לא יפסוק בעילה שלא נטענה, והדברים מפורשים בספרו של ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 5, בערכית ש' לוין 1988 140):

"לעלום לא יתן בית המשפט לתובע פסק דין על סמך עילה שונה מזו אשר נטענה בכתב התביעה, אלא אם גילה הנתבע, בפירוש או מכללו של דבר, את הסכמתו לכך".

אלא במה דברים אמורים? בהבאת העובדות על-ידי התובע, שהן הן אלה המגבשות את עילת התביעה, ולפיכך הן הצריכות תיאור מפורט בכתב התביעה. לא הכותרת המשפטית לעילת התביעה היא הטעונה הבהרה והתייחסות מבראשית בכתב התובענה, אלא העובדות המקימות עילה כזו. עובדות אלו, אליבא דכולי עלמא, נטענו על-ידי המשיבים, ואף הובאו ראיות בעניינן במהלך המשפט.

וזהו בדיוק אף שנפסק בע"א 33/49, בעמ' 195, שעליו ביקש בא - כוח המערערת להיסמך, ולא לדייק בעשותו כן.

פסק שם השופט זילברג לאמור:

"...אם העובדה לא נטענה כלל על-ידי התובע, ולא שמשה מעולם עילה לתביעתו, אין בית המשפט.. רשאי לגלותה, ביזמת עצמו, מתוך חומר הדיון, ואין הוא יכול לסמוך עליה (ההדגשה במקור - ד' ל') את פסק-הדין שניתן על-ידו. שאם לא תאמר כן - יצא הנתבע מקופח בסדרי ההגנה שלו, שכן אין לצפות ממנו כי יחזה מראש, או יכחיש מראש, את העובדות העתידות להתגלות במהלך הדיון..." (ההדגשה שלי - ד' ל'). בענייננו, כאמור, העבודות הובאו, בעיקרן, לפני בית המשפט."