הודעה בדבר אי התאמה
יש והקבלן טוען כלפי הדייר, כי ליקוי "x" - אשר נטען בכתב התביעה, לא נכלל בפרוטוקול מסירת הדירה, ולא נכלל בהודעה שהודיע הדייר לקבלן על אודות הליקויים. בשל כך, יטען הקבלן, הדייר אינו זכאי כלל לפיצוי בגין אותו ליקוי "x".
עוד טוענים קבלנים, כי ליקוי "y" כלל לא מפריע לדיירים, והוא בא לעולם רק בעקבות בדיקתו של מומחה - המומחה הוא אשר גילה לדיירים קיומו של ליקוי "y", ובלעדי גילוי זה, הדיירים כלל לא היו מודעים לליקוי. לפיכך, יטען הקבלן, אין שום נזק לדיירים בגין ליקוי "y".
התשובות לשתי טענות אלו הן כדלקמן:
ליקוי "x":
הדייר פטור מהודעה על הליקויים, גם אם הודיע רק על חלק מהם, ואפילו אם הודיע בשיחה טלפונית ללא תיעוד בכתב. זכות הדייר רחבת יריעה היא, ואינה מצטמצמת לגבולות של חוק המכר (דירות), בו יש הגדרה והסבר בעניין ההודעה.
ליקוי "y":
עצם קיומו של ליקוי, יצר נזק ששיעורו עלות הביטול של הליקוי.
אי התאמה לתקן בעניין גובה דלת או גובה הידית בדלת, מהווה ליקוי ומזכה את הדיירים בפיצוי לפי שווי ירידת ערך לפי קביעת שמאי מקרקעין או לפי עלות תיקון וביטול הליקוי.
הנזק קיים ושעיורו קיים, גם אם הוא לא מוחשי; גם אם הדייר אינו מודע לקיומו.
ראה בעניין ליקוי "x" וליקוי "y" דברי השופטת ד"ר דרורה פלפל, בת"א 1159/92 שטסל נ' אשדר חברה לבנייה בע"מ, בית המשפט המחוזי בתל אביב:
"אדם סביר השמח בדירה שרכש, וזו עונה על ציפיותיו ואינה מתגלה כבעייתית מהרגע הראשון... מטבע הדברים שלא יזמין סתם מומחה כדי לבדוק האם 'רשע המן'. אבל כשהמחסן מוצף במים, כשהקירות רטובים... כשחלק מהרצפות שוקע וחלקן האחר עולה... אותו אדם סביר מאבד את שמחתו, מתריע על הליקויים שרואה, ועכשיו גם מחפש שמא יש ליקויים נוספים שנשמטו מעיניו ושלתמורתם הוא זכאי. מובן שמומחה שיוזמן ימדוד את המעברים, את גובה הקירות, את השיפועים והחלונות כדי לראות האם בנוסף למכלול הנראה - קיים מכלול מוסתר. מטבע אי ההתאמה, על הרוכש ליתן למוכר 'הזדמנות נאותה' לתיקונה. כך נקבע בסעיף 4(ב) לחוק הדברים כאשר מוזמן מומחה מתגלים פגמים שאדם 'רגיל' אינו מגלה, ורק המומחה מאתרם".
גישה מרחיבה זו של בית המשפט, עולה בקנה אחד עם המגמה לבנות על פי החוק והתקנות - לא רק כדי לשמור על זכויות הקונה, אלא גם על מנת ליצור מגורים ותנאי מחיה ברמה נאותה, נדרשת, לכלל הציבור המשתמש והעשוי להשתמש בנכס.