הגבהה במעבר אל המרפסת
מפגע בטיחותי ממדרגה ראשונה במעלת הכשלים בבניה, הוא העמדת הדלתות מהסלון (או מכל חדר אחר בדירה) אל המרפסת (או אל שטחי חוץ) - על הגבהה בנויה, המכונה גם: סף (אף שאינה סף), והמכונה גם: מדרגה (אף שאינה מדרגה).
אכן, גם בית המשפט התלבט באשר לכינוי ההולם לתופעה זו, השכיחה בארצנו; מדובר בת"א 10020/04 וידרמן אלכסנדר ואחרים נ' תלציון - שירותי בניה וניהול בע"מ ואח', בית משפט השלום בירושלים, פסק דין מיום 17.11.2008 של השופטת אביב מלכה.
להלן ציטוט הממחיש את ההתלבטות (המוצדקת):
"הייתי בימי חיי בהרבה דירות ומרפסות, ומעולם לא ראיתי "סף" שכזה. לעניות דעתי, השימוש במילה "סף" אינה מתאימה משום שאין בין זה לבין "מפתן" הדלת כל דמיון. המילה "מעקה" יפה ונאה לו יותר. ודוק, אין מדובר במדרגה שכן אין הכוונה כי בעת היציאה למרפסת יש לעלות על אותו "סף". ראשית, בראש הסף בולטות מסילות הדלת. שנית, זו דרישה בלתי סבירה. אדם סביר ידלג מעל המכשול למרות גובהו ורוחבו".
להלן תיאור סכמטי של ההגבהה בה מדובר - ראה תרשים א.
בדרך כלל, מפלס המרפסת גבוה ממפלס פנים הדירה בגלל שכבות איטום הנדרשות בשטח המרפסת ושיפועי ניקוז. אפשר, כמובן, להתגבר על כך ולתכנן מפלסים זהים, ע"י תכנון התקרה המסיבית בשטח המרפסת (רצפת המרפסת) בעובי קטן יותר מאשר עובי רצפת הסלון, ו/או שימוש בפתרונות איטום וריצוף שעוביים הכולל ישווה לעובי התשתית + הריצוף בפנים הדירה.
ניתן גם לבצע דרוג בקונסטרוקציה, שיכיל את הפרש המפלסים הנדרש בגלל האיטום ושיפועי הניקוז.
עולה טענה כי ההגבהה האמורה בנויה על פי המתווה של תקן 1752.1.
טענה זו מעטה.
הפתרונות למעבר בין שטח רטוב (גגות או מרפסות) לבין שטח יבש (פנים הבניין) - לפי ת"י 1751.1 - כוללים מצבים שונים, בהם יש מכשול או אין מכשול, כלהלן:
מעבר תוך קיומו של מכשול - ראה תרשים ב'.
מעבר ללא קיומו של המכשול - ראה תרשים ג'.
[השרטוטים הם ע"פ התקן, ולקוחים מוך הספר "תכנון כחוק - דירות ומבני ציבור" מאת א' בן עזרא בהוצאת "בורסי" תשפ"ג].
הבחירה מה ליישם, והיכן ליישם פתרון תקני זה או אחר - נתונה למתכנן ולבונה, ותכנון נכון לא יכלול קביעת מכשול בדירת מגורים.
(אין מניעה מלהציב את פתרון הסף המוגבה במעבר משטח הרכוש המשותף אל גג הבניין, וכיוצא בזה).
להלן התייחסות נוספת של בית המשפט בפסק דין וידרמן ל"סף" המוגבה, סעיפים 12 ו- 13;
"12. הנתבעת 1 הפנתה אותי לכך שבתוכניות הבניה מופיע הפתח למרפסת כחלון (הודעה מיום 10.11.04 בתיק 10160/02 סומינסקי). יש שמץ של אמת בתיאור זה של הפתח. שמא מדובר בחלון נמוך ולא בדלת עם סף מוגבה.
מאידך, אם אכן מדובר בחלון הרי שלא ניתן לעשות שימוש במרפסת ויש להפחית אותה משטח הדירה וממחירה - לפיכך טענה זו של הנתבעת אין בה סבירות.
ההסבר אשר נותנים הנתבעים לא מניח את דעתי. לדבריהם סף זה נדרש לשם הגנה מפני כניסת גשמים מן המרפסת אל תוך הבית.
אין לי ספק כי הסבר זה הוא אכן הסיבה "למעקה" אשר נבנה בין המרפסת לסלון הבית. אולם, אין בכך כדי להצדיק את קיומו.
אינני מתיימרת להבין בבניה דבר וחצי דבר אולם אין לי ספק קל שבקלים כי ישנן מיליוני מרפסות ובארץ ובעלום אשר בהן לא נבנה מעקה שכזה ולמרות זאת המים אינם חודרים אל הסלון.
אין בליבי ספק כי ניתן היה למצוא פיתרון אחר, אלגנטי יותר.
יתכן והתשובה לכך טמונה בהבהרות החוזרות של הנתבעות כי הבניה באתר זה נועדה לאוכלוסיה שאינה בעלת אמצעים, ובכך ביקשו הנתבעות להוזיל את העלויות שלהן.
כמו כן, אין בליבי ספק כי שום אדם סביר לא היה אוהב את המכשול דנן ולפיכך יש לראות מכשול זה כמוריד את ערך הדירה.
13. המומחים מטעם בית המשפט, אשר מונו בתיקים השונים, חלוקים בדעותיהם לגבי ההתייחסות למפגע זה. יש הרואים בו סף העומד בתקן (1752.1 ציור 11) ויש הרואים בו מפגע.
לאור עמדתי החד המשמעית, כפי שהובהרה לעיל (כמו גם בת.א. 4098/05 בעניין אלבק נ. חפציבה) אני מעדיפה את העמדה הרואה את הסף כמפגע.
לאור האמור, אני קובעת כי התובעים זכאים לפיצוי בסך של 5,500 ₪ שהוא הסכום המוערך כעלות ביצוע התיקון בהתחשב בחוות הדעת השונות שבתיקים.
הסכום ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן חוות הדעת 01.01.05 ועד ליום התשלום בפועל. כו כן, יוסף על הסכום מע"מ כדין.
כיוון שמדובר בליקוי תכנונוי על הנתבעת 1 חל החיוב."
ההערה: הדגשות הקו אינן במקור.
