פירושים נוגדים

להלן נדלה מבחר נבחר בכוונת מכוון של פירושי פסוקים מתוך קי"ט בתהילים:
"מִכָּל־מְלַמְּדַ֥י הִשְׂכַּ֑לְתִּי" [תהילים, פרק קי"ט, פסוק 99].

א.    פירוש רד"ק: "מכולם למדתי ולקחתי מוסר ומהם התבוננתי, הדרך טובה והם למדוני..."

ב.     פירוש הראב"ע: "יותר השכלתי מכל מלמדי בעבור כי כל שיחתי היא תורתך, והנה היא תלמדני יותר מאשר למדוני מלמדי".

"מִזְּקֵנִ֥ים אֶתְבּוֹנָ֑ן" [תהילים, פרק קי"ט, פסוק 100]:

א.    פירוש מצודת דוד: "אהיה בעל בינה יותר מזקנים, כי שמרתי פיקודיך וכל לימודי היא לעשות ולקיים, ולזה ביותר אתן לב להתבונן בהם לעשות הדבר בתיקון".

ב.     פירוש הרד"ק: "מזקנים – מדברי הקבלה. כי פיקודיך נצרתי פירושו המלמדים דרך השכלי, מזקנים – מדברי הקבלה".

"מֵ֭אֹ֣יְבַי תְּחַכְּמֵ֣נִי" [תהילים, פרק קי"ט, פסוק 98]:

א.    פירוש הרד"ק: "אדוני אבי ז"ל פירש מאויבי כמשמעו, מהם תחכמני ותלמדני מצוותיך כאשר אראה שאינם יכולים להסיר תורתך מפי כי תורתך ברית מלח..."

ב.     פירוש המלבי"ם: "שישכיל יותר מכל מלמדיו".

עינינו הרואות כי לאותם צירופי מלים יש שני פירושים שונים, ולא רק שונים – אלא מנוגדים זה לזה: אם האחד מפרש כי אלמד מאויבי תחבולות מלחמה, פירוש אחר הוא כי מדובר בתפילה ל- ה' שיזכה את המתפלל בתחכום יותר מהתחכום של אויביו.

אם הפירוש א' הוא שאיפה להיות יותר חכם מהזקנים, פירוש ב' הוא כי: מהם, מהזקנים, אלמד תורה.

יופי השפה גלום בפסוקים ובפירושיהם; אך עולה השאלה – מהו הפירוש הנכון, וכיצד לנהוג? התשובה שצריכה להינתן הינה "לפי הנסיבות". תמיכה לתושבה זו מצויה בספר משלי, בשני פסוקים עוקבים, כדלקמן:

"אַל-תַּעַן כְּסִיל, כְּאִוַּלְתּוֹ: פֶּן-תִּשְׁוֶה-לּוֹ גַם-אָתָּה."

[משלי, פרק כ"ו, פסוק 4].

 "עֲנֵה כְסִיל, כְּאִוַּלְתּוֹ: פֶּן-יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו."

[משלי, פרק כ"ו, פסוק 5].

הא כיצד אנו יכולים כן לענות, ולא לענות?!

ואיך נדע כיצד לנהוג?

התשובה היא אצל המפרשים, ובמהותה הינה – לפי הנסיבות.