המענה לכסיל

במשלי פרק כ"ו פסוק ד' כתוב:

"אַל-תַּעַן כְּסִיל, כְּאִוַּלְתּוֹ: פֶּן-תִּשְׁוֶה-לּוֹ גַם-אָתָּה."

עצה נבונה; לא להיגרר לפולמוס עם כסיל.

והנה, באותו פרק כ"ו פסוק ה' כתוב –

"עֲנֵה כְסִיל, כְּאִוַּלְתּוֹ: פֶּן-יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו.", כלומר, עצה בכיוון ההפוך – והיא – לא להשאיר את דברי הכסיל ללא מענה, כדי שלא ייחשב בעיני עצמו צודק בדבריו, וחכם.

****

באין הסבר, אכן ניגוד בעייתי, שכן יש כאן עצה והיפוכה, ולא ברור כיצד לנהוג.

אין זאת, כי צריך לנהוג בכסיל לפי הנסיבות; יש מצבים בהם דרוש להתעלם מדברי הכסיל, כדי שלא לרדת לרמתו ולהשתוות לו.

במקרים אחרים, כשיש חשש שהכסיל או אחרים יאמינו לדברי ההבל שלו – העצה הינה לענות לדבריו, על מנת שלא ייחשב בעיניו ובעיני כל כצודק וחכם.

יש לבחון כל מקרה לגופו על פי הנסיבות ועל פי תוכן הדברים, ולבחור בתבונה כיצד לנהוג.