שואף, נופש, נושף

נושף = מוציא אוויר מן הריאות;
שואף = מכניס אוויר לריאות.

בהתאם לכך, נשיפה היא הוצאת אוויר מהריאות, והיפוכה של נשיפה – היא שאיפה – שמשמעותה הכנסת אוויר לריאות.

[נשימה היא שתי הפעולות יחדיו – שאיפה ונשיפה].

בעוד נשיפה מתפתחת לכלי זמר ("כלי נשיפה" הם – חליל, חצוצרה, אבוב ועוד), הרי השאיפה מתפתחת לכיוון רעיוני (שאיפה היא גם רצון חזק להגיע להישגים).

הנשיפה והשאיפה הן יחדיו סימן לבריאות ולחיים, והנה, משלש אותיות השורש של פעולת הנשיפה, (נפש), מורכבת המלה נפש – שמשמעויותיה רבות, וביניהן:

נפש = נשמה, רוח חיים; נופש (שם עצם מופשט) = מנוחה, מרגוע; נופש (פועל) = נח, רוגע.

המלים: שואף, נופש, נושף – דומות באותיותיהן ובמשמעויותיהן.

מן המקורות:

• שאף במובן השתוקק, חתר – "וּבָא הַשָּׁמֶשׁ; וְאֶל-מְקוֹמוֹ—שׁוֹאֵף" (קהלת פרק א' פסוק 5).
• נשף במובן הוציא אוויר –  "נָשַׁ֥פְתָּ בְרוּחֲךָ֖ כִּסָּ֣מוֹ יָ֑ם" (שמות פרק ט"ו פסוק 10).
• נפש במובן נח – "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ." (שמות פרק ל"א פסוק 17).