סטטיסטיקה: בדיקת חוזק הידבקות של חיפוי וריצוף
שוו בנפשכם: בבדיקת חוזק הידבקות של ריצוף בדירה, בשטח של 300 מ"ר, נבחר מדגם בן 4 דוגמות. הדגימה נבחרה על ידי נציג המעבדה, והתוצאות היו כדלקמן:
- דוגמא מס' 1 (אריח במרכז הסלון) - עומד בדרישות התקן.
- דוגמא מס' 2 (אריח בסלון ליד דלתות אל המרפסת) - חוזק ההידבקות נמוך מהדרישות שבתקן (טבלה מס' 3 של תקן 1555.3 חלק 3) - המובאת להלן:
טבלה מס' 3 - ראה תרשים א'.
(תנועה קלה מתאימה לתנאים בבנייני מגורים).
התוצאה שהתקבלה בדוגמה מס' 2 היא 0.28 מגפ"ס במקום 0.3 לפחות כדרישת התקן.
- דוגמא מס' 3 (אריח בחדר שינה הורים) ודוגמאת מס' 4 (אריח בפרוזדור) - תקינות.
- הממצע עולה על דרישת התקן - ועומד על ערך של 0.55 מגפ"ס - הדרישה בתקן היא 0.5 מגפ"ס לכל הפחות.
יצוין כי מספר הבדיקות תואם את טבלה מס' 4 בתקן 1555.3 בתוך סעיף 5.2.1 - להלן הטבלה:
טבלה מס' 4 - ראה תרשים ב'.
מה משמעתו של "שדה" וכיצד נקבע?
להלן ציטוט מסעיף 5.2.1 בתקן הנ"ל:
"את השטח המיועד לבדיקה מחלקים לשדות, שמידותיהם ייקבעו ע"י המעבדה הבודקת"
אין בתקן הגדרה מהו שדה.
אפשר לראות בשטחים היבשים של הדירה - שדה אחד מבחינת הריצוף כאשר מיושם בשטח זה אותו סוג ריצוף ובאותה שיטת יישום.
ובכן, לאור הממצאים הנ"ל - (שטח נבדק: 300 מ"ר; מס הדגימות - 4; רק בבדיקה אחת התקבל חוזק הידבקות נמוך מדרישת התקן - ואילו ההידבקות הממוצעת תקינה) - מהי המסקנה האופרטיבית?
המסקנה נתונה בסעיף 5.2.1 בתקן 1555.3 ולהלן ציטוט:
"אם לא כל הדוגמאות שנבדקו התאימו לנדרש בטבלה 3, נוהגים כדלקמן:
א. אם יותר מ- 20% מתוצאות חוזק ההידבקות המינימלי של דוגמת בדיקה יחידה קטן מהמפורט בטבלה 3, מפרקים את כל האריחים בשדה הנבדק.
ב. אם 20% או פחות מתוצאות חוזק ההידבקות המינימלי של דוגמת בדיקה יחידה קטן מהמפורט בטבלה 3, עורכים תיקון מקומי".
---------*---------
בתיקון לתקן 1555.3 מאפריל 2015, נעשה שינוי לתקן כדלקמן:
- לשדה בשטח עד 300 מ"ר דרושות 3 דגימות, וזאת ללא שינוי ביחס לנוסח התקן המקורי.
- אם יותר מאריח אחד מ- 3 האריחים שנבדקו נמצא לא מתאים למפורט בטבלה 3, פוסלים את השדה הנבדק.
- אם רק אחד מ- 3 האריחים שנבדקו נמצא לא מתאים למפורט בטבלה 3, בודקים 2 אריחים נוספים ברדיוס 1.5 מ' מהאריח שנמצא לא מתאים. אם אריח נוסף נמצא לא מתאים, פוסלים את השדה הנבדק.
- אם 2 האריחים הנוספים שנבדקו מתאימים, חוזק ההידבקות של המדגם יהיה ממוצע התוצאות של כל האריחים שהתאימו לדרישות.
- מחליפים את האריח שנמצא לא מתאים.
שינוי-מה במספרים; העיקרון הסטטיסטי נשמר.
הנקבע בתקן מתכתב עם פסק דין מחוזי בעניין דומה.
מדובר בת"א 1860/85 נציגות הבית המשותף בניין 440 גילה אהרן חממי נ' גד חברה לבניין בע"מ, פסק דין מיום 25.06.1989, שופט: ו' זיילר, בית המשפט המחוזי בירושלים לא פורסם, מבוא בספר "תכנון דירה כחוק" מאת א' בן עזרא בהוצאת "בורסי" עמ' 399, להלן ציטוט:
"בעמ' 6 לחוות דעתו של המומחה נאמר כי תיקון פגמי מרצפות יכול שייעשה על ידי החלפת הריצוף כולו, על ידי החלפת 10% משטח הרצפה, או על-ידי הנחת שטיח. הנתבעת מבקשת לפסוק את הנמוך שבסכומים. אני דוחה טענתה. שטיח אינו עניין למערכת היחסים בין הצדדים. החוזה דן במרצפות, והתובע זכאי לכך. אשר להחלפת 10% מהמרצפות, המומחה סבור כי יש סיכון בדבר נוכח הצורך למצוא מרצפות מאותו מפעל, ומאותו מספר קטלוגי, וכי יש סיכוי שהניסיון להחליף רק חלק מהמרצפות לא יעלה יפה. לכך יש להוסיף כי נוכח הזמן שחלף ייתכן שיהיה שוני בגוונים משום שהמרצפות הקיימות דהו בינתיים. לנתבעת היתה זכות לנסות ולתקן רק 10% מהמרצפות, ואזי היה הסיכון שלה. היא בחרה לא לעשות כן. נראה לי כי בנסיבות אלו הסיכון גדול מכדי להטילו על התובע, ועל הנתבעת לשאת בהוצאות החלפת כל הריצוף".
הרעיון של פרט המעיד על הכלל, מצוי בשיטה הסטטיסטית של ביצוע מבחן מכל סוג שהוא.
מפורסם וידוע הטיעון כי כדי לבדוק תקינותם של גפרורים בקופסת גפרורים, אין צורך לנסות ולהדליק בזה אחר זה את כל הגפרורים, אלא - מסתפקים בבחירת מדגם, הנבדק ומעיד על כלל הגפרורים.
