מדרגות חוץ ומערכת מדרגות חיצוניות
אם נעיין בת"י 1142 לעניין גובה מעקה במדרגות, נגלה שתי הגדרות של מדרגות מחוץ לבניין: האחת - "מערכת מדרגות חוץ", והשנייה - "מערכת מדרגות חיצוניות". מבחינת גובה המעקה, סעיף 7.2.1 בתקן קובע כי גובה המעקה במדרגות חוץ יהיה 90 ס"מ, וסעיף 7.2.3 קובע כי במערכת מדרגות חיצוניות יותקן מעקה שגובהו 105 ס"מ בבניין רגיל, ו-130 ס"מ בבניין גבוה או רב-קומות. אם כן, מה ההבדל בין הגדרות אלה?
הגדרות
בסעיף ההגדרות, התקן מפנה לעניין "מדרגות חוץ" ו"מערכת מדרגות חיצוניות" לתקנות התכנון והבנייה.
בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות,תש"ל,1970)- "מדרגות חוץ" הן "מדרגות הנמצאות מחוץ לבניין, המובילות אליו והמשמשות חלק מדרך ומצא של הבניין." לאמור, מדובר בגרם מדרגות בשטחי החוץ של הבניין - בחצר, וכיוון שדרך מוצא מסתיימת ברחוב - הרי שמדרגות אלו מובילות מהבניין אל הרחוב. כלומר, מדובר בגרם המדרגות הראשי בכניסה אל הבניין מהרחוב, אם יש כזה.
לעומת זאת, "מערכת מדרגות חיצוניות" הן "מערכת מדרגות פתוחה לאוויר החופשי, הסמוכה לקיר חיצון של הבניין והמשמשת מוצא בטוח." כלומר, מדובר בגרם מדרגות שהוא חלק בלתי נפרד מהבניין, אלא שהוא אינו מוקף בקירות.
מדרגות חוץ
על "מדרגות חוץ" חל סימן י"ט בפרק ב' בחלק ג' בתוספת השנייה לתקנות, אשר דורש מספר דרישות הייחודיות למדרגות הכניסה לבניין, שמחוץ לבניין.
לפי ס"ק (ב) - המדרגות תהיינה ברוחב הדלת החיצונית ולפחות 1.10 מ;'
לפי ס"ק (ג)- יחולו הוראות בדבר אופן המדידה של רוחב המדרגות לפי תקנה ;3.2.2.3 מזקף ראש יהיה לכל הפחות 2.10 מ' - לפי תקנה ;3.2.2.4 מידות רום ושלח יהיו לפי תקנה ;3.2.2.5 מספר המדרגות יהיה בין 3 ל16- לפי תקנה ;3.2.2.6 המידות המינימליות של הפודסטים יהיו לפי תקנה 3.2.2.10 ומאחזי יד יותקנו לפי תקנה .3.2.2.16
לפי ס"ק (ד) נדרש כי שלחי המדרגות יהיו מחומר מונע החלקה, אולם לא נקבעו פרמטרים לכך. ת"י 2279 לעניין זה קובע דרגה מינמלית של R10 או A עם אמצעי התנגדות להחלקה לפי טבלה 2 (כגון: פס בהתזת חול).
ס"ק (ה) דורש להוסיף מסעדים לפי תקנה 3.2.2.16 במקרה שבו המדרגות רחבות מטעמים אדריכליים, כלומר, רוחבן עולה על המינימום הדרוש. לכאורה מדובר בחזרה על ס"ק (ג) אשר מחיל את תקנה ,3.2.2.16 אולם לא כך. לשון המחוקק ברורה - כאשר מדרגות חוץ רחבות מטעמים אדריכליים, דרוש להוסיף מסעדים שאינם נדרשים לפי תקנה ,3.2.2.16 לפי המידות והמרווחים שנקבעו שם. לאמור, יש להתקין מסעד, כך שהמרחק אליו יהיה לכל היותר 75 ס"מ מכל נקודה שהיא במדרגות - ובמילים אחרות, מרווח מרבי של 1.50 מ' בין מסעדים.
ס"ק (ו) מתייחס לכל מהלך מדרגות, ודורש לפחות שני מסעדים - אחד בכל צד של המדרגות ומאפשר שימוש במעקה כבמסעד; אולם, לפי ס"ק (ז), כשאר מדובר בבניין ציבורי - יש להתקין מסעד בנוסף למעקה.
ס"ק (ח) מאפשר מעבר בין מדרכה משופעת לבין השלחים האופקיים, על ידי התרת רום שגובהו אינו אחיד, והרום המרבי המותר במקרה זה הוא 17.5 ס"מ, ללא תלות במידות הרום והשלח של יתר המדרגות (תקנה 3.2.2.5).
מערכת מדרגות חיצוניות
על מערכת מדרגות חיצוניות חל סימן ד' בפרק ב' בחלק ג' בתוספת השנייה לתקנות, אשר מבחין בין שני סוגים של מערכת מדרגות חיצוניות: מערכת מדרגות חיצוניות המשמשת חלק מדרך מוצא (תקנה 3.2.4.1), ומערכת מדרגות חיצוניות המשמשת חלק ממוצא בטוח (תקנה 3.2.4.2).
"דרך מוצא" הוא נתיב היציאה מכל נקודה שהיא בבניין אל הרחוב, והוא כולל שלושה חלקים: (1) "גישה למוצא בטוח" זהו החלק העיקרי של המבנה, אשר מתחיל בכל נקודה שהיא שבתוך הבניין ומסתיימת ב"מוצא בטוח" או ב"יציאה;" (2) "מוצא בטוח" - אלה הם פרוזדורי המילוט ומדרגות המילוי מהבניין אל החוץ, והם מובילים אל "יציאה" או אל הרחוב; (3) "יציאה" - היא נתיב היציאה האחרון מדלת היציאה של הבניין אל הרחוב.
על מערכת מדרגות חוץ שהיא חלק מדרך מוצא אך איננה "מוצא בטוח," תקנה 3.2.4.1 קובעת כדלקמן:
ס"ק (ב) מתייחס לרוחב המדרגות בהתאם לתפוסת הקומה. עבור תפוסה עד 60 איש, הרוחב יהיה לפחות 90 ס"מ, ומעל 60 איש - 110 ס"מ.
ס"ק (ג) דורש כי גובה המעקה יהיה 105 ס"מ בבניין רגיל, ו130- ס"מ בבנין גבוה או רב-קומות. דרישה זו חופפת אם ת"י 1142.
ס"ג (ד) מחיל את תקנות 3.2.2.4, 3.2.2.5 (למעט פרט משנה ג), 3.2.2.6, 3.2.2.16 - כאמור לעיל בעניין מדרגות חוץ, וכן את תקנה 3.2.2.15 אשר דורשת מאחזי יד משני צידי המדרגות ואת תקנה 3.2.1.17 המחיל את ת"י 1142.
על מערכת מדרגות חוץ שהן "מוצא בטוח" - חלות כל הדרישות דלעיל, ובנוסף חלות דרישות לגבי הגנה מאש ועשן.
סמנטיקה
הקרבה הסמנטית בין המונחים עשויה לגרום לאי-בהירות ולהתנסחות שגויה, ולא כל שכן כאשר מבקשים להתייחס לסתם מדרגות שנמצאות בחוץ. כשל זה לא פסח על התקנות עצמן - בתקנה 3.7.1.2 ו3.1.2.3- נעשה שימוש במונח שלא מוגדר בתקנות: "מערכת מדרגות חוץ." תקנות אלה קובעות את התנאים לפיהם מותר להתקין "מערכת מדרגות חוץ," במקום אחד מחדרי המדרגות המוגנים הנדרשים - אולם המונח הנכון הוא "מערכת מדרגות חיצוניות."
אולם, ניתן להיווכח, כי עיקר התקנות אשר נוגעות במבנה המדרגות, מספרן, הרומים והשלחים, מזקף הראש והמאחז - הן תקנות שחלות על כל מדרגות באשר הן, בתוך הבניין ומחוצה לו, ואין שום תקנה שמתייחסת למדרגות כלשהן שפוטרת את המדרגות מקיום הוראות אלה. מדובר בכללי יסוד בתכנון מדרגות, שהם חלים על כל מדרגות מטעמי הבטיחות - גם אם אין לכך התייחסות מפורשת בתקנות (לאקונה). ראה בעניין זה ע"א (מחוזי תל אביב-יפו) 2906/00 מויאל מרי נ' מלון בלו ביי (נבו 26.6.2002):
"אין מחלוקת בין הצדדים כי בשתיים מן המדרגות נשוא הערעור, קיימת סטייה בגובה הרום לעומת יתר המדרגות.
הצדדים חלוקים, כאמור, בשאלת תחולתה של תקנה 3.38(ד) שעניינה חיוב בגודל רום אחיד, בגודל שלח אחד וביחס קבוע ביניהם, על המדרגות שלפנינו.
ניתן לטעון כי גם אם נניח שהתקנה אינה חלה במישרין בעניננו, הרי אין מדובר בהסדר שלילי, כי אם בחסר (לאקונה) הטעון השלמה על דרך הפרשנות. בנסיבות שלפנינו - לפי קו מחשבה זה - ההסדר שצריך לחולל ילמד בדרך של היקש מהוראות התקנה האמורה.
לא ראינו להדרש להכרעה בשאלת תחולתה של תקנה זו, שכן ניתן לרבוע את רשלנותו של המשיב, גם אפ נניח שאין להוראת התקנה האמורה תחולה יירה בעניננו. קביעת קיומה של חובת זהירות וקביעה כי זו הופרה אינן נשענות בהכרח על קיום חובה שבחיקוק ועל הפרתה".
ויתרה מכך, בת"א (שלום רמ') 4409-07 פלונית נ' ועד בית רח' סוקולוב 69 רמת השרון (נבו 16.8.2011) ניתן דגש לעניין "ההשקעה" - העלות אשר דרושה כדי להתקין את הרכיב הבטיחותי, ביחס לשווי הנזק הצפוי. להלן:
"אני סבור שבמקרה זה ניתן היה לצפות כי קיומם של מדרגות בגבהים שונים והעדר של מאחז יד, יגרמו לכך שמי שיעלה או ירד על המדרגות, יחליק עליהם.
אילו היה קיים מאחז יד, לא מן הנמנע כי התובעת הייתה מצליחה לתפוס במאחז תוך כדי החלקה ולהימנע מהנזק שנגרם.
לגבי הפרשים בגובה המדרגות ראו ע"א 2906/00 מויאל מרי נ' מלון בלו ביי (פורסם במאגרים המשפטיים). שם נקבע כי סטייה של 2 ס"מ בגובה המדרגות הינה סטייה של ממש. עוד נקבע שם, כי גם כאשר אין תחולה ישירה לתקנות התכנון והבנייה, הרי שתקנות שמתייחסות למדרגות מהוות אמת מידה מנחה בתכנון וביצוע גרמי מדרגות ויש להקפיד עליהן.
יתכן כי קיומו של מאחז היד, היה גורם לכך שהתובעת תלך צמוד אליו. יש בתקנות התכנון כדי להצביע על נורמת הזהירות הנדרשת. במקרה זה מדובר על התקנת מאחז יד בעלות של מאוד שקלים. היה על הנתבעת להשקיע סכום זעום זה, כדי להקטין את הסיכון לנפילה במדרגות, שעל פי הפרשי הגבהים והפרשי העומק שלהם, הם מדרגות שקיים בהם סיכון לנפילה. ניתן לקבוע ברמת הסתברות מספקת, כי קיומו של מאחז יד, היה מונע את הנפילה או לפחות מפחית את תוצאותיה. עוד ניתן לקבוע, כי להפרשי הגובה של המדרגות תרומה לנפילת התובעת. לפיכך אני קובע כי הנתבעת אחראית לנזק שנגרם לתובעת".
בהקשר זה, התקנת מדרגות תקניות, כלומר - בעלות מבנה כאמור בתקנות - לא עולה יותר מאשר התקנת מדרגות עקומות. לאמור, גם מהיבט זה של עלות מול תועלת, יש להקפיד על מבנה המדרגות - ללא קשר לחלות התקנות ולמיקום המדרגות בבניין או במגרש.
חובת הזהירות דורשת נקיטת אמצעי זהירות, ולאו דווקא מדבר חיקוק ומהפרתו, וכלל זה לא מוגבל למבנה של מדרגות בלבד, אלא לאמצעי זהירות אלמנטריים, שלא כתובים בתקנות. ראה ת"א (שלום רמלה) 1134/04 אהרונוביץ טובה נ' אילת קלאב הוטל (1980) בע"מ )נבו :(4.2.2007
גם אם נניח שלהוראות התקן הישראלי אין תחולה ישירה לעניננו, אני סבורה כי הקביעה בדבר קיומה של חובת זהירות וקביעה כי הופרה, אינן נובעות דווקא מחיקוק או מהפרתו [ראה גם בע"א (ת"א) 2906/00 מויאל מרי נ' מלון בלו ביי (פורסם בנבו)].
"מעבר לצורך, משהכרעתי בדבר קיומה של האחריות, נראה לי ראוי היה לצבוע את הפסל בצבע שונה מצבע הרצפה, או לתחמו או למצער להניח אותו במעמד גבוה יותר כדי שלא יעמוד בדרכם של הנופשים. יש להניח שאם היה המלון פועל כך, היתה התאונה נמנעת".
סיכום
תקנות 3.2.2.3 ,3.2.2.4 ,3.2.2.5 ,3.2.2.6, 3.2.2.10 ו-3.2.2.16- אשר עוסקות במבנה המדרגות - במזקף הראש, במידות הרום והשלח, בפודסטים, במספר המדרגות ובמאחז היד, חלות מכוח התקנות על כל גרם מדרגות בבניין, על מדרגות חוץ ועל מערכת מדרגות חיצוניות. בתקנות אלה יש לאקונה - אין תקנות לסתם גרם מדרגות הנמצא בשטח חיצוני, ועליו חלות אותן תקנות בדיוק, מטעמי הבטיחות - "לפי ניסיון החיים ומבחני השכל הישר" (ת"א (שלום עפולה) 2276/00 אברהים עבאס נ' מועצה מקומית מגאר (נבו 29.4.2004) - ס' 10),כאמור בת"א 2906/00 המוזכר לעיל.
העיסוק בסמנטיקה - מהו כינוין המדויק של המדרגות לפי התקנות - נידון לכישלון - התקנות עצמן לא הצליחו לעמוד במשימה זו, בשני היבטים: ראשית, אין באמת הבדל בעניין תקנות אלה, בין סוגי המדרגות; שנית, התקנות עצמן התנסחו בצורה שגויה מבחינה סמנטית.
לעניין המעקה - גובהו של המעקה, הוא ההבדל הממשי היחידי בין סוגי המדרגות השונים שמחוץ לבניין.
* * *
