שיקום לעומת הריסה ובניה מחדש
שאלה:
בניתי באמצעות קבלן ומהנדס ששכרתי את שירותיהם - בית בקרקע חרסיתית בעלת פוטנציאל תפיחה.
עומק הכלונסאות ע"פ התכנון והביצוע - 8 מ'.
לאחר אכלוס, בתום שנים ספורות מקבלת המפתח, נתגלו שברים בקירות הבית, ומומחה שהזמנתי קבע כי ע"פ התקן 940.1 הביסוס לקוי - עומק הכלונסאות היה חייב להיות לפחות 10 מ'.
הסוגיה מתבררת בבית המשפט; מונה מומחה מטעם בית המשפט, שהעלה פתרון שיקום שעיקרו חיזוק הכלונסאות.
פתרון אלטרנטיבי, שהוא הריסת הבית ובניה מחדש - נדחה ע"י מומחה ביהמ"ש בטענה שפתרון זה הוא קיצוני ויקר מדי.
האם לקבל את פתרונו של מומחה ביהמ"ש?
תשובה:
אם נתחיל מהסוף, התשובה היא - לא.
צריך להבין, כי גם פתרון של הריסה ובניה מחדש, וגם פתרון של שיקום, כרוכים ומותנים בתכנון ורישוי.
על פי סעיף 145 (א) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965, נקבע כדלקמן:
"145. (א) לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו הוועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי הענין, היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי היתר:
(1) התוויתה של דרך, סלילתה וסגירתה;
(2) הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה
לבניין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה;
בפסקה זו -
"שינוי פנימי" - שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו
פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבנין או ברכוש משותף או
בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת
ואינו משנה את שטחה של הדירה...".
לאמור, הריסה ובניה - כרוכים בהיתר בניה, והיתר בניה כרוך בתכניות בקשה להיתר, כולל תכנון וחישוב סטטי.
בנוסף, שינוי בשלד הבניין כרוך בהיתר כנ"ל - לפיכך שיקום ביסוס חייב לכלול היתר בניה.
עם סיום הבניה, האחראי לביקורת נדרש לחתום על טופס 4 טרם אכלוס, הכולל אישורו כי הבניין נבנה על פי תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תאניו ואגרות), תש"ל-1970.
כדי לשקם בית עם שברים בקירות הבית, לא די בסתימתם - ונכון קבע מומחה ביהמ"ש כאשר כלל בפתרונו "חיזוק הכלונסאות" ולא הסתפק בסתימת סדקים ושברים; סתימת סדקים ושברים אשר זוהו כסדקים שנובעים מליקויי ביסוס - אינה תיקון, אלא - הסתרת הליקוי, והסתרה מסוג זה היא לעולם קצרת מועד; הסדקים יופיעו שוב... הסיבה לכך היא שקרקע תופחת - מגדילה את נפחה לאחר כל עונה גשומה, במחזוריות, דבר שיוצר כוחות אנכיים המרימים את היסודות וגורמים לסדיקה אופיינית.
תיאור אפיון הסדיקה מתואר בשרטוט המצורף לעיל.
כאמור, ההריסה והבניה מחדש, או לחילופין - השיקום, מותנים בהכנת תכנון וברישוי. נדרש לשם שיקום מינוי מהנדס מבנים, שיכין תכניות וחישובים, אותם יגיש לשם קבלת אישור הוועדה המקומית לתכנון ולבניה.
אין ספק כי עבודת השיקום מתייחסת לקונסטרוקציה, ובמהותה מהווה שינוי המצב הסטטי של המבנה.
לפיכך, נדרשת הגשה של מערכת חישוב סטטי חדשה שתבוא בנוסף או במקום החישובים הסטטיים הקיימים בתיק הבניין שבמשרד הוועדה המקומית לתכנון ולבניה.
בגמר הבניה יהיה צורך בחתימת המהנדס האחראי לביצוע, על הצהרה כי המבנה בוצע על פי התקנות, ואלה כוללות את ההתאמה לתקני 466 החלים על בטון מזוין. בנוסף לכך, בסעיפים 5.04 לתקנות, נקבע כדלקמן:
"הקרקע שבה יוקם הבניין תיבדק בהתאם לתקן ישראלי 940, הדן בביסוס בניינים".
בסעיף 5.02 (ד'), (ה), התקנות מחילות את סדרת תקני 466 על הבניה.
בתקן 466.1 סעיף 2.6.1 נקבע כי בתכן מבנה העומסים ייקבעו לפי תקנים שונים ובכללם ת"י 940, תקן 940 משולב בתקנות ובתקנים ואין להתעלם מהוראותיו. מהנדס לא יוכל לחתום על התאמה לתקנות, במצב בו יש אי-התאמה לתקן 940 בעניין יסודי - אורך הכלונסאות בקרקע תופחת.
