הזמנת מומחה לחקירה על חוות דעתו
כאשר מתקיים דיון בנושאים שבמומחיות, ויש מספר חוות דעת בתיק ביהמ"ש, צד לדיון הטוען כי נפל פגם בחוות דעת X, בין אם היא של מומחה צד לדיון ובין אם היא חוות דעתו של מומחה בית המשפט - אמור לזמן את המומחה כדי לחקור אותו ולהוכיח את הפגם.
מי שמוותר על זכות זו, מסתכן בכך שחוות הדעת שבה נפל הפגם - תוכר בפסק הדין כחוות דעת נכונה.
להלן סימוכין לכך מהפסיקה ומהספרות המקצועית:
1. רע"א 6814/15 נויה יהלומים בע"מ ואח' נ' יהלומי מזל נ.א. בע"מ, בית המשפט העליון, שופט: י' דנציגר, להלן ציטוט רלוונטי:
"לא למותר לציין כי לדידי טמון קושי לא מבוטל בכך שבא כוח המבקשים בחר להסכים שתוגש חוות הדעת הגרפולוגית תוך ויתור על חקירה נגדית ובה בעת ביקש לשמור על טענת הרחבת החזית. בחירה זו, כשהיא מצטרפת לבחירה שלא להפריך את טענת המשיבים באמצעות העדתו של איציק כהן, עשויה לרמז לכאורה על ניסיון להתחמק מבירור האמת".
2. רע"א 4722/07 רון גלילי ואח' נ' חוה לדרר ואח', בית המשפט העליון, שופטת: א' פרוקצ'יה, להלן ציטוט רלוונטי:
"יתר על כן, גלילי החמיצו את ההזדמנות להראות כי נפלה טעות בחוות דעת המומחה, ולו מן הטעם שנמנעו מלזמנו לחקירה על חוות דעתו. הויתור על חקירה נגדית משמעו בדרך כלל כי אין בעל הדין חולק על תוכן תצהיר או חוות דעת מומחה המוגשים כראייה לבית המשפט (ראו: י' קדמי, על הראיות בראי הפסיקה, 1702-1709, חלק שלישי, מה' 3 מורחבת, תשס"ד). אין מקום לסטות מכלל זה במקרה לפנינו".
3. ע"א 8147/13 גרנות ונצ'ורס בע"מ ואח' נ' ארנון גיצלטר ואח', בית המשפט העליון, שופטים: י' דנציגר, נ' הנדל, צ' זילברטל, להלן ציטוט רלוונטי:
"כאמור, הנאמנים ויתרו על חקירתו של רואה החשבון בלומנטל, עורך חוות הדעת, וזאת על-אף שהלה התייצב לדיון לשם כך. כידוע, הלכה היא כי ויתור על חקירה נגדית של עד מומחה מטעם הצד היריב משמעו, בדרך כלל, כי אין בעל הדין חולק על תוכן חוות הדעת שהוגשה כראיה לבית המשפט (יעקב קדמי על הראיות חלק שני 767 (מהדורה משולבת ומעודכנת, 2009))".
