מניעת החלקה
בתכנון משטחים פנימיים וחיצוניים המיועדים לשימוש, יש להשתמש בחומרי גימור העומדים בדרישות התקן הישראלי 2279 העוסק בהתנגדות להחלקה של משטחי הליכה קיימים ושל מוצרים חדשים המיועדים למשטחי הליכה.
בתקן הנ"ל מוגדר המכשיר לבדיקת ההתנגדות להחלקה וכן כלול בו תיאור אופן ביצוע הבדיקה. כמו כן מוגדרות הדרגות המינימליות הדרושות במשטחים שונים בהתאם לאזורים בבניין ומחוצה לו והשימושים השונים.
להלן טבלה מ'ס 1 בתקן ובה ריכוז סוגי המשטחים ורמת הדרישות של ההתנגדות להחלקה.
מדובר בתקן רשמי שפורסם לראשונה באפריל 2005.
על פי חוק התקנים תשי"ג- 1953, סעיף 8, הסיווג של התקן כתקן רשמי, מיוחד למוצרים שהשימוש בהם משפיע על השגת אחת מתוך 6 המטרות הבאות:
(1) בריאות הציבור.
(2) בטיחות הציבור.
(3) איכות הסביבה.
(4) הספקת מידע העשוי להקנות הגנה לצרכן.
(5) הבטחת תאימות או חלופיות של מוצרים.
(6) מניעת נזק כלכלי לצרכן.
בסעיף 9 לחוק, מובהרת חובת השמירה על תקן רשמי, הכוללת איסור לייצר מוצר, לייבא, לספק, להשתמש בו- כאשר תקן רשמי חל עליו- אלא מותר רק אם המוצר מתאים לתקן.
"מוצר" בענייננו הוא מצרך או תהליך עבודה.
מכאן נגזרת הזהירות הנדרשת- בבוא אדם לבצע שיפורים בתוך ביתו ולכלול ריצוף לחדר האמבטיה, שכן חובה עליו לוודא רמת החלקה של ריצוף רצפת האמבטיה בהתאמה לטבלה 1 בתקן, וכך הדבר בביצוע מדרגות, וכל משטח שתיאורו נכלל בטבלה מ'ס 1 הנ"ל.
קל וחומר- בתכנון מבני ציבור, משטחי חוץ, מקוואות וכיוצא בזה.
