מומחה מוטה לטובת צד לדיון

בפסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת הילה גרסטל, בר"ע 8184/96 בנוס קבלני בניין בע"מ ואח' נ' זכריה וחוה דולמן, חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט נפסלה כפי שיוסבר. פסק הדין מובא בספר "עדות מומחה" בהוצאת "שי" מאת ד"ר אברהם בן-עזרא בעמוד 443. (פסק הדין הנ"ל ניתן ביום 17.9.1996).

סיבת הפסילה היא חריגת המומחה מכתב מינויו תוך הבעת דעתו בנושאים שבהם לא נדרשה כלל חוות דעתו המקצועית.

בחריגה זו מכתב המינוי, יצר מומחה בית המשפט מצב שלא ניתן להתעלם ממנו, ומנע מביהמ"ש מלפסוק באובייקטיביות.

להלן ציטוט מפסק הדין:

"ניסוח זה של חוות הדעת שולל מבית המשפט את האפשרות להכריע בסכסוך באופן עצמאי, שכן קיים חשש שהפן המקצועי של חוות הדעת מושפע מהפן ה"משפטי" שלה באופן בלתי ניתן להפרדה. תפקידו של מומחה הוא להניח תשתית עובדתית בפני השופט באופן שיותיר בפני בית המשפט את כוח ההכרעה. אופן פעולת המומחה במקרה זה פוגע בכוח הכרעה זה. לפיכך, לא נותר לי אלא לקבוע כי דין חוות הדעת להיפסל."

יצוין כי בית המשפט לא הלך בתלם הפרשני של מחיקת החלקים הבלתי ראויים מחוות דעתו של מומחה בית המשפט, אלא קבע מה שקבע בהחלטתו הנ"ל.

יצוין כי מומחים לא מעטים, נוהגים שלא כדין בכך שנוטים להיטיב עם צד שנראה להם סימפטי, וככל שהסימפטיה עוברת אל תוך חוות דעתם, הרי חוות הדעת צריכה להיפסל.

על מומחה בית המשפט מוטלת חובה אתית לכתוב חוות דעת מקצועית שאינה כוללת נושאים "משפטיים" גם כשיש לו השכלה משפטית, כי מינויו הוא בעקבות הידע המקצועי ולא המשפטי שלו. המומחה רשאי להחזיק בדעה משפטית, אולם עליו להתעלות ולהפריד בינה לבין נושאי חוות דעתו, כדי שבית המשפט יכריע בסוגיות המשפטיות ללא פניות.