שאלות הבהרה ושכרן

במשרדנו מספר מומחים המקבלים מינויים מעת לעת כמומחים מטעם בתי המשפט.

הכלל הנקוט בידינו הוא- שלא לדרוש (ולא לקבל) תשלום שכר טרחה, עבור הכנת תשובות לשאלות הבהרה שמועלות ע"י צד לדיון, ואנו מודיעים על כך מראש, בד בבד עם הצעת המחיר לשירות המקצועי: הלקוח יודע מראש כי ככל שהוא יגיש שאלות הבהרה על חוות הדעת, לא יוגש לו חשבון של שכר טרחה; לא כן הדבר לגבי עדות בבית המשפט.

הטעם לכך ברור:

שאלות הבהרה נועדו לאפשר למומחה להבהיר את חוות דעתו ולהרחיב במקום שנקט בדרך הצמצום, כדי שחוות דעתו תניח את הדעת.

מלכתחילה, לא נדרש כלל שיועלו שאלות הבהרה, שכן בעצם העלתן נרמז כי דבר מה הכלול בתוך חוות הדעת, אינו ברור דיו.

על ידי מתן תשובות לשאלות הבהרה, המומחה מדגיש את דעתו המקצועית ומבהיר אותה. יתכן כי תוך כדי כך המומחה משלים נושא שהיה חסר בחוות הדעת, וגם על כך לא מגיע לו שכר טרחה נוסף.

שונה הדבר בתכלית השינוי, מחקירת המומחה בבית המשפט.

בחקירה, להבדיל מהליך של הצגת שאלות הבהרה, צד לדיון מעמיד במבחן את מקצועיותו, מהימנותו, ידיעותיו ורמתו המקצועית וכן גם בקיאותו במישור העובדתי, של מומחה בית המשפט. כדי להיות מוכן לחקירה, על מומחה בית המשפט להתכונן לדיון. בגין החקירה, יגיע לו שכר טרחה.

בין ששכרו נפסק ע"י בית המשפט, ובין ששכרו נקבע בהסדר בין המומחה לבין הצד שהזמין אותו לחקירה- אין חולק על כך כי מגיע שכר טרחה על התייצבות בבית המשפט למטרת חקירה.

ראה בעניין זה:

א.    ע"א 1684/98 פרמינגר נגד אזולאי, החלטה מיום 12 יולי 1998 וכן פסק דין מיום 12 אפריל 1999 תחת אותו אזכור.

ב.    ת"א 569/01 שוהם משה נ' קשת רעיונות בעמ, החלטה מיום 06.10.2002 בית משפט השלום בהרצליה, שופטת מני גור אירית, ההחלטה מובאת בתוך אתר www.benezra.co.il.

ג.     ת"א 73161/96 הלפרין נ' שיכון ופיתוח לישראל בעמ, בית משפט השלום בתל אביב, שופט עדי אזר, החלטה מיום 14.01.2022; מובא בתוך אתר www.benezra.co.il.