הבניינים אינם מיועדים רק להישרד

לבניין יש יעוד. בניין לא נבנה כדי לעמוד על תלו מבלי להתמוטט; הוא נועד למלא פונקציות מסוימות, כגון- תעשיה, מסחר, ארגון ציבורי הפועל בתוכו, משרדים, מגורים וכיוצא בזה.

מבחינת המשתמש, הקריטריון לשימוש בבניין הוא אמנם בעיקר בטיחותי, אך לפעמים נושא הבטיחות עולה גם כאשר מהבחינה הסטטית הבניין בכללותו נותר יציב ועומד על תלו באירוע של רעידת אדמה, או באירוע של הדף עקב הפצצה בזמן מלחמה.

דוגמא חיה לכך מצויה לא הרחק ממשרדי, בעיר חיפה שספגה כמה שיגורים של אמצעי לחימה במלחמה הנוכחית, בה ניצב בניין ציבורי רב קומות- על תלו, יציב לתפארת, אולם- פונה מדיירים (שהם בעיקר עובדי ציבור שמשרדיהם בתוכו, וכמובן האזרחים הנזקקים לשירותים הציבוריים).

הבניין ניצב מלוא קומתו, מלוא תפארתו, אך את תוכנו ברוב הקומות ממלאים עתה- ומזה חודשים רבים, ועדיין אין אור בקצה המנהרה- פועלים ובעלי מלאכה בתחום החומרים הקלים (פלסטיק-זכוכית-אלומיניום- מחיצות-תקרות אקוסטיות וכ"ו), בצד בעלי מקצוע בתחום החיפויים, בתחום מערכות חשמל ותקשורת שקרסו, בתחום המיחשוב, ובעוד המון נושאים שנדרש בהם שיקום בטרם יוכשר הבניין לשימוש כפי שהיה בעבר טרם המלחמה.

הפסקת פעילות של בניין "רב פעלים" מסוג זה, גורמת בהכרח, בנוסף לנזק לציבור שאותו צריך לשרת, להוצאות גבוהות בשל ההעברה לבניינים חליפיים אחרים, לתקופת ביניים שעדיין לא ידוע גבולה.

ומסביבו של הבניין, מה לעשות, ניצבים בניינים שונים צמודים מכל העברים, שבניגוד לו- הם נבנו בשיטות פשוטות יותר, ואף שגם בהם יש משרדים פרטיים וציבוריים- הם, הבניינים הישנים, לא נפגעו מההדף.

מדובר בבניינים שתוכננו ונבנו לפני כמאה שנים, רובם בנייני אבן- שנבנו לא לפי תקני 2378 שעניינם ציפוי אבן, אלא לפי שיטות עתיקות יותר, של בניית אבן (לא ציפוי)- כלומר: קיר המשולב מבטון מזויין ובניית אבן; בונים 3 שורות ומפסיקים עד שהבטון והאבן יהיו למקשה אחת יציבה ויבשה וממשיכים הלאה; כך בנוי ביתי בזכרון יעקב...

המסקנה המתבקשת היא כי בבניין זה, ששימושו הושבת עקב נזקי הדף- אולי למשך שנה, על כל הכרוך בכך, יש נזק שעיקרו תכנוני.

הנזק החל בתכנון בלתי מתחשב במידה נאותה בהדף עקב רעידות אדמה או אירועים אחרים, וברישוי, שכן גם בשלב הרישוי- מי שאישר את התכניות, בדק אותן טרם הטבעת חתימתו.

ההשוואה תמיד תהיה - עם הבניינים הישנים סביב.