חבורת בדק בית
בעת האחרונה, פורסמו קורסים קצרצרים, כולל בחסות גורמים מכובדים עם כותרת מרשימה, שמטרתם להכשיר את מי שאינם מומחים לפני תחילת הקורס, להיות מומחים בסיומו של הקורס.
ראשית ייאמר בהדגשה, כי מדובר במשימה בלתי אפשרית ויצירת מלכודת הן לאותם שואפים לנכס לעצמם מומחיות, והן לציבור הנפגע מפעילויותיהם של אותם מומחים.
המומחיות נרכשת בלימוד סדיר באקדמיה, ובצבירת ידע נוסף ע"י אימון בתחום הספציפי ופתירת בעיות במשך שנים רבות.
קורס בן 3 חודשים עד 6 חודשים, הכולל מפגשים בערך פעם בשבוע, לא יכול לשנות את הסטטוס המקצועי של משתתפי הקורס, וכל מי שעובר קורס למומחיות- נותר כשהיה.
מי שהיה מנהל עבודה לפני הקורס המבטיח, יהיה מנהל עבודה גם אחריו, והתעודה שאותה יוכל לתלות במשרדו ולהראות ללקוחותיו לא תהפוך אותו למומחה.
מי שיזם את הקורס- הוא המרוויח היחידי, ומדובר באלפי ש"ח מכל מששתף.
לא בדקתי האם מארגני קורסים מסוג זה המבטיחים תעסוקה בהכנת חוות דעת מהסוג של "בדק בית"- הם מומחים; לא בדקתי האם מי שמחבר את תוכן ההרצאות הוא מומחה; אך גם בהנחה שהצוות המוביל מורכב ממומחים, המומחיות שלהם אינה יכולה להעניק מומחיות למשתתפים, אלא אם כן מותנים כתנאי סף להשתתפות בקורס- לימודים אקדמיים ברמת תואר ראשון לפחות בתחום המומחיות, כי אז יש מקום להעשרה, לריענון, להתעדכנות והרחבת אופקים בתחום המקצוע.
ויצוין כי יש גם קורסים מסוג זה, אך אלו אינם "יוצרים מומחיות" אלא מעניקים למומחים- מידע מקצועי נוסף ברמת שעות אקדמיות בלימודי המשך.
סימן היכר לחוות דעת של בוגרי קורס קצר מועד הוא- ההיעדר של רקע אקדמי ברור בתחום. הרקע האקדמי חייב להיות מפורט בגוף חוות הדעת, וכשמדובר ב"בדק בית"- משמעותו תואר ראשון, או רישום כמהנדס מבנים/הנדסאי/אדריכל/שמאי מקרקעין.
יש מומחים החריגים מהמסגרת המתוארת לעיל, אך מומחיותם אינה נרכשת ע"י קורס קצר מועד.
מי שמזמין חוות דעת, צריך לבדוק את המסמך ולוודא שהוא קריא.
במסגרת עבודתי, נתקלתי בחוות דעת הכוללות ציטוטים וצילומי טקסט לא ברורים ולא קריאים בגלל צורת כתיבה דהויה, גופן זעיר, רווחים מינימליים, וסיבות גרפיות נוספות.
חוות הדעת אמורה להיות קריאה ונוחה למשתמש בכל חלקיה.
יש והצילומים מוגשים באופן שאינו ברור- ואכן לא ברור מה הצילום מלמד.
חוות הדעת אינה מסמך טכנולוגי פנימי המיועד להוות בסיס לדיון בין מומחים- כי גם אחרים, שהם לא מומחים, אמורים לעשות בה שימוש:
- מזמין חוות הדעת.
- עורך דין המכין חקירה על אודות המסמך.
- שופט אשר נותן פסק דין לגבי הממצאים שבחוות הדעת.
ורשימה זו אינה סגורה.
גם כמות ה"העתק הדבק" חשובה- ואינה יכולה להתפרש על דפים רבים, אלא במינון סביר לצורך הבהרה, עיגון והוכחה.
ישנן חוות דעת בהן המומחה כולל ציטוטים רחבי יריעה מתוך תקנים, תקנות, הוראות, חוקים- לא תמיד בהקשר הטענות שבחוות הדעת.
לדוגמא, לא די לרשום כי איטום הגג לא מתאים לתקן 1752.1 + ציטוט נרחב מתוך הוראות תקן זה, אלא צריך לציין במפורש ובמפורט- מה לא תקין, מה נוגד את הוראת התקן, ובאיזו הוראה מדובר.
חוות הדעת ניכרת לא רק במה שיש בה, אלא גם במה שאין בה.
מי שאינו מומחה, עלול לדלג על ליקויים מהותיים ואי התאמות שראוי כי יבואו לפתחו של בית המשפט לדיון.
מי שחותם על חוות דעת אמור להתמודד גם עם נושאים שבמחלוקת, כי אם הוא לא יעלה אותם בחוות דעתו- לא יתקיים בהם דיון.
מומלץ להתייעץ עם עורכי דין בעניין מינוי מומחה לצורך הכנת חוות דעת מקצועית, וחזקה על עורך הדין שיעדיף להיעזר במומחה, על בוגר קורס קצרצר של "בדק בית".
