מתרים ומטרים

על המילה "מתרים" (מ' פתוחה) – רשום במילון המרוכז של אבן שושן:

"מי שעוסק באיסוף תרומות, או התחייבויות, של אנשים לטובת מפעל מסוים".

באשר ל"מטרים" – אין זכר במילון למילה זו, אולם באותו מילון מרוכז יש רמז לפירוש המילה מטרים ,
והוא בפירוש המילה (בכתיב מלא )

מוטרם – כדלקמן: "נידב ; שניתן בתרומה ".

יש לומר – בתרומה, ולא בתמורה ...

ומה הקשר?

במעבר למילים משורש מטר, מגיעים אל מטרם (ובכתיב מלא: מוטרם ) –
שהוא לפי אבן שושן: "שנעשה בטרם בוא דבר אחר", (או: בטרם עת ).

אם אפשר לומר מתרים ומותרם ,

וכן אפשר לומר מוטרם, מדוע שלא נאמר גם מטרים, להשלמת "מרובע המילים" ?!

ובכן, במילון –אין, אולם בלימודי ספרות באוניברסיטה הפתוחה למדתי על המונח: "רמז מַטְרִים".

 רמז מטרים הוא רמז בתחילתו של הסיפור, המלמד משהו על המשכו –

אם מדובר בתחילת הסיפור על אודות אקדח או על אודות בקבוק יין, באקראי וללא הדגשה יתירה,
ישנה אפשרות שבהמשך הסיפור יהיה לאותו אקדח או לאותו בקבוק יין תפקיד מרכזי,
וכאשר מתקיים בסיפור קשר מסוג זה, מכונה ההופעה הראשונה –"רמז מטרים"; רמז מקדים .

ועוד, באבן שושן, סמוך לפירוש המילה טרם ( שני סגולים ) – יש גם פירוש למילת הפועל "טרם" ( קמץ ופתח ) – עם הצורה בבניין הפעיל – הטרים , ובהווה – כמובן –מטרים.