שאלות הבהרה התשובות צריכות להינתן חינם
חוות דעת מקצועית צריכה להיות ברורה, וכאשר תנאי זה מתקיים – אין שום מקום למוסד “שאלות הבהרה”, ודי בחקירה.
הכנת התוכן העיקרי של חוות דעת מקצועית, היא ייחודית לכל מומחה – יש הנוהגים להאריך ויש הנוהגים לקצר, יש הנוהגים להסתמך על נספחים המצורפים לחוות הדעת ואחרים מעדיפים לכלול כל מידע רלוונטי בתוך חוות הדעת, מומחה א’ נוקט בלשון נקייה ומומחה ב’- לא מקפיד על כך, מומחה א’ נשען על מחירי מחירונים, ואילו עמיתו מעדיף לבדוק כל פרט לגופו ומתנתק ממחירוני “דקל”, שלא יכולים להיות תואמים למקרה הספציפי.
למרות שפע הגישות והשוני ביניהן, דבר אחד חייב להיות משותף לכל חוות הדעת המקצועיות:
הן צריכות להיות ברורות.
הסיבה לכך פשוטה – מי שמעיין בהן, אינו מומחה. ובנוסף, מי שמממן את עבודתו המקצועית של כל מי שמפענח את חוות הדעת - הם בדרך כלל הצדדים לדיון, ולכן: סרבול, התחכמות והתחמקות, גורמים להארכת ההליך ולהגדלת ההוצאות שלא לצורך.
בהינתן שחוות דעת מקצועית צריכה להיות ברורה, אין כלל צורך בשאלות הבהרה.
כאשר פרט מסוים שנכלל בחוות הדעת אינו ברור - ודרושה הבהרה, הרי הפגם נגרם על ידי מחבר חוות הדעת, ולכן הוא לא רשאי לגבות שכר טרחה נוסף על תיקון הפגם בהבהרת חוות דעתו.
למרות כל האמור לעיל, המערכת המשפטית מאפשרת למומחים לקבל שכר טרחה נוסף בגין מתן תשובות לשאלות הבהרה, ויש מומחים ש”עושים חיל” בתחום זה, וביד אמן מנסחים חוות דעת - שאי אפשר להבינה בסיבוב ראשון, וממש חובה להגיש שאלות כדי לקבל הבהרות, הבהרות שהיו צריכות להינתן מלכתחילה, הבהרות שלא היו צריכות כלל לבוא אל העולם לו המסמך היה נערך בידיעה שלא קיים כלל מוסד-שאלות-הבהרה.
גילוי נאות: המומחים במשרדנו לא נוהגים לגבות תשלום בגין מתן תשובות לשאלות הבהרה.
ראה רע”א 1017/01 אלברטרוניקס בע”מ נ' אילן בר פסק דין של השופט אליעזר ריבלין, בית המשפט העליון הקובע כדלקמן:
"שאלות הבהרה כשמן כן הן, נועדו להבהיר את האמור בחוות הדעת, ואילו החקירה הנגדית, מטרתה לסתור את המסקנות העולות מחוות הדעת. ולא הרי אלו כהרי זו.
ברי, איפוא, כי שאלות ההבהרה אינן יכולות לבוא תחת החקירה הנגדית".
ניתוח דברי ביהמ"ש העליון לעיל, חיוני כדי להעמיד את שאלות ההבהרה באור הנכון.
