פתרון הליקוי – עדיף מניסיון שיפור

 כשקיימת בעיה במבנה, עולות מן הסתם הצעות לפתרונות.

הצעה א’ – הצעה לנסות ב"מחיר סביר" לפתור את הבעיה, ועל ידי כך אולי לחסוך כסף.

אומנם אין וודאות כי בנקיטת שיטה זו הבעיה תיפתר, אולם היה והבעיה תיפתר, נחסך ממון רב.

הצעה ב’ – לא לוקחים סיכון, ומשקיעים בנקיטת פתרון מלא ובטוח של הבעיה, אף על פי שבשיטה זו ההוצאה הנדרשת היא גדולה.

בית המשפט העליון דן בסוגיה עקרונית זו בע”א 4855/22 מיכאל פוזין נ' ברנשטיין, שופטים: י’ עמית, ד’ מינץ, ג’ כנפי שטייניץ, ובטרם הבאת הציטוט הרלוונטי מפסק הדין, המהווה את התשובה לשאלה איזו שיטה עדיפה – להלן הסבר רקע:

מדובר בסכסוך בין מזמין (אריק ברנשטיין) לבין מהנדס קונסטרוקטור (מיכאל פוזין).

פוזין היה מתכנן הקונסטרוקציה של הבית של משפ' ברנשטיין ב"שורשים", ולאחר בניית הבית הופיעו בו סדקים.

כותב שורות אלו, הכין חוות דעת מקצועית, שכללה שתי אופציות כדלקמן:

אופציה ראשונה – ניסיון תיקון הבית באמצעות דריכה. כתבתי בחוות דעתי כי פתרון זה אינו וודאי, אלא הוא בבחינת ניסוי, וייתכן כי לאחר ביצוע הדריכה – בעיית הסדיקה לא תיפתר.

אלטרנטיבה שנייה – הריסת הבניין ובנייה מחדש.

כמובן שאפשרות השנייה יקרה בהפרש רב מן האפשרות הראשונה, ולהלן ציטוט:

בית המשפט פסק כדלקמן:

"4. לאחר שעיינו בחומר שלפנינו ושמענו את טיעוני הצדדים, לא מצאנו להתערב בספק דינו של בית המשפט קמא שביכר את החלופה השנייה.

בתמצית שבתמצית נאמר כי אמנם יש לראות את המערער כקבלן, אך ספק אם תרופת הניכוי הקבועה בסעיף 4 לחוק חוזה קבלנות, התשל”ד - 1974 חלה כלל בעייננו. זאת משום שהניכוי הוא “הסכום שבו פחת שווי המלאכה או השירות עקב הפגם לעומת השכר לפי המוסכם”, ובעייננו, התמורה ששולמה למערער עמדה על 5,000 ש"ח בלבד.

 

מכל מקום, משנקבע על ידי מומחה בית המשפט כי התיקון על ידי דריכת הקירות אינו יכול להבטיח כי לא יופיעו בעתיד סדקים בבית, ומשלא נמצא איש מקצוע שיהיה מוכן ליטול על עצמו את האחריות על ביצוע עבודות החיזוק, אין מקום “להמר” על חשבונם של המשיבים, שעלולים למצוא עצמם עם סדקים בקירות גם לאחר ביצוע עבודות הדריכה. המשיבים הזמינו “מוצר” מסוים בדמות בית ראוי למגורים, ואין לדרוש מהם להסתפק בתיקון שאינו מעמיד אותם במצב שבו היו נמצאים אילו הבית היה נבנה מלכתחילה עם יסודות בעומק המתאים. גם אם אין מדובר במבנה מסוכן שעלול להתמוטט, אין לחייב את המשיבים לקבל בית “נחות” באופן משמעותי מזה שהוזמן על ידם.

אשר על כן, אנו דוחים את עיקר הערעור."

פסק הדין הוא מיום י”ד בטבת תשל”ד – 26.12.2023.

ניתוח קצרצר

חלופה ראשונה – תיקונים, תוך ידיעה שאינם מביאים לידי פתרון בוודאות.

חלופה שנייה – פתרון מוחלט; הריסה ובנייה.

ביהמ"ש העדיף חלופה שנייה

הנושא נדון בבית המשפט העליון, וביהמ"ש העליון העדיף את החלופה השנייה תוך הנמקה, ככלל, יש העדפה של מי שנותן פתרון מלא.

(הערעור הוגש ע"י המהנדס פוזין - שערער על החלטת ביהמ"ש קמא אשר העדיף את הפתרון של הריסה ובניה, וכאמור, הערעור נדחה).