הניסיון בתכנון מבנים
כמעט ואין חולק, כי הניסיון מהווה גורם חשוב בנושא מעמדו של המומחה, ויורשה לי להתייחס לכך ממרומי גילי המתקדם.
(כדי לדעת מהו - אתרו את המספר הקטן ביותר אשר מתחלק ללא שארית ל-84).
אני חולק על קביעה זו אשר לא מקובל לחלוק עליה, ולכל הפחות מסייג אותה; על חוות הדעת המקצועיות אני נוהג לצטט את דבריו של מורי בפקולטה להנדסה בנאית בטכניון, פרופ’ יצחק אלפן ז”ל, שאמר:
“הניסיון אינו תחליף לידע, והאינטואיציה אינה תחליף לחישובים.”
יש לי גם סימוכין לגישה זו, מעולם המעשה.
לפני למעלה מ-45 שנה, רכשתי מגרש בזיכרון יעקב, ואשתי ציפורה תכננה במגרש את ביתנו, בית אבן (לא ציפוי אבן — אלא בניית אבן), בו אנו גרים גם כיום.
המיוחד בבית זה הוא, שהחתכים האופקיים של הקומות שלו - מורכבים ככוורת של דבורים, ממשושים צמודים זה לזה וחצאי משושים.
המדובר הוא במשושים משוכללים, אורך הצלע כ-3.2 מ', והמרחק בין שתי צלעות מקבילות כ-5.55 מ'; מבנה די מכובד ללא עמודים.
השטח הכולל של התקרות האופקיות מעל 300 מ”ר, ולכן היה עליי — כמהנדס מבנים — לאתר שיטה סבירה וחסכונית שתאפשר לי להתמודד עם הבעיה - מפתחים של 5.55 מ' ללא עמודים, ועם פתרון פשוט.
תקרת צלעות לא באה בחשבון בגלל העובי וסרבול התכנון והביצוע, במיוחד בסד של משושים, ותקרה מסיבית רגילה - ירדה מהפרק לאור משקלה הגבוה ושקיעה גדולה מדי.
כדי לאתר פתרון, המצאתי שיטת חישוב חדשה שהיא:
“תקרה מסיבית מבטון מזוין, עם זיון לשלושה כיוונים.”
אין ולא היה שום רקע מחקרי או הנדסי לחישוב מסוג זה, שבוצע על ידי באופן עיוני לחלוטין, כלומר, אפס ניסיון.
החישובים הראו כי המטרה הושגה, שכן עובי הרצפה המסיבית (עובי פלטת המשושה) שהתקבל בחישוב היה 12 ס"מ!
מהתיאוריה - עברתי מיד, ללא כל ניסיון ובפעם הראשונה בעולם ההנדסה, אל המעשה: הכנתי תכניות ביצוע (תכניות עבודה), ובניתי את הבניין (השלד נבנה ע"י הקבלן אסעד נפאפעה מנצרת — שעשה עבודה מעולה, ועמד באתגרים).
הבנייה בוצעה בשנת 1980; ושנתיים מאוחר יותר, תכננתי ופיקחתי על ביצוע של בניין נוסף, חד-דירתי, הבנוי באותה שיטה, והממוקם במושב “דישון”.
השיטה היא ייחודית ואינה יכולה להיות נגישה לכל מבנה, בהיותה נסמכת על צורת המשושה האופקי — תנאי מגביל בתכנון אדריכלי, אולם מטרתי הייתה - תכנון ביתי ותו לא.
במהלך הזמן פורסמו מאמרים מקצועיים על אודות שיטת התכנון, בעיתונות המקצועית, והראשון פורסם ב-“הנדסה ואדריכלות” 9-8 (1982), עיתון אגודת האינג’ינרים והארכיטקטים בישראל, [כיום: לשכת המהנדסים].
להלן שלושת הדפים הראשונים מהמאמר הנ”ל:
ראה גם מאמר נוסף ובו פירוט יתר של שיטת החישוב הסטטי הייחודית לתקרת בטון מזוין עם זיון לשלושה כיוונים, במגזין "הנדסה בניה ותשתיות" מס' 3 אוקטובר 1999 עמ' 31 עד 39, מטעם "איגוד המהנדסים לבניה ותשתיות בישראל".
להלן תמצית המבוא למאמר משנת 1982 ב"הנדסה ואדריכלות":
"NOTES ON CONCRETE FLOOR SLAB REINFORCED
IN THREE DIRECTIONSEng. Abraham Ben Ezra
In his paper, Ing. Ben Ezra presents
some observations on the properties of
a hexagonal design in the construction
of a concrete floor slab reinforced in
three directions, from the aspects of
design and execution."
