בניין אגד בת גלים - "פיל לבן" כבר עשרים שנה

בניין אגד - בת גלים, מוזנח ועזוב כבר מעל 20 שנה, למרות מיקומו האסטרטגי מבחינה מסחרית-כלכלית, וקיומם של מבני ציבור ומבני מסחר רבי קומות בסביבה, שכולם מתפקדים - ממערב שורת בנייני בית החולים "רמב”ם", וממזרח בנייני משרדים פעילים.

כיום הבניין מצוי בבעלות פרטית [חברת נצבא שבעבר הייתה בבעלות אגד]; הבניין נבנה בשנות ה-60 של המאה הקודמת משלד בטון מזוין, וסבל מ-20 שנות הזנחה ויותר.

מה קורה לשלד בטון מזוין הננטש ועזוב עשרות שנים?

• ראשית דבר, מוקדים של רגישות בבטון נחלשים עוד יותר לאור השפעות הסביבה, תופעה שלא קיימת בבניין מאוכלס ופעיל; אם נגלית התפוררות או סדיקה, הטיפול המיידי כדי לעצור את תהליך ההתבלות הוא שימוש בחומרי שיקום בטון משופרים, דוגמת סדרת ההצעות של “מיסטר פיקס” לטיפול במקרים אלה, והבעיה ההנדסית נפתרת לחלוטין.
  
  לעומת זאת, סדק או התפוררות הבטון (נקודתית) שלא מטופלים - מתגברים ומעצימים את הנזק באופן מואץ על כל המשתמע מכך.

• כלורידים המצויים באטמוספירה, חודרים אל פנים רכיבי הקונסטרוקציה דרך נקבוביות המצויות בבטון ומגיעים לפלדה. הכלורידים גורמים לתהליכים כימיים עם פלדת הזיון וגורמים לקורוזיה. תהליך זה מלווה בהגדלה משמעותית של נפח הפלדה שכן החלודה שהיא תחמוצות של ברזל בעלת נפח גדול בהפרש משמעותי מנפח הברזל המקורי. הגדלת הנפח דוחקת את כיסוי הבטון כלפי חוץ, ונוצר תהליך מואץ של התפוררות, שבירה של הבטון, נשירת חלקי בטון כלפי חוץ והתגברות הקורוזיה באופן מואץ.
  בבניין מאוכלס, לא משאירים את נזקי הכלורידים והקורוזיה ללא טיפול.

• שטח החתך האפקטיבי של הזיון - יורד, ומקדם הבטיחות של הרכיבים הקונסטרוקטיביים בבניין נפגעים ומופחתים מאלה שנלקחו בחשבון בעת התכנון. הבהרה: כאשר נגרמת קורוזיה, יש סדיקה בבטון הכיסוי של הברזל, והוא נדחק כלפי חוץ. במצב זה, השטח של החתך האופקי של העמודים - מוקטן.

הייחוד של בניין אג"ד בת גלים

המצב המתואר אינו תיאורטי, אלא מעשי ביותר וניכר לעין. המצב הירוד בהתהוותו ניתן לסיקור ע"י מומחה גם ללא בדיקות מעבדתיות.
כדי לחזק את הבניין כנגד רעידות אדמה, נדרש לעיתים לבצע מעטפת בטון-פלדה, פעולה שפוגעת באדריכלות, ובעניין בניין אגד חיפה – שהוא בעל ייחוד אדריכלי מובהק – בנוסף לעלות הגבוהה של חיזוק מסוג זה, החיזוק עלול לגרום לפגיעה בייחוד האדריכלי.

נושאים מסוג זה נלקחים בחשבון כאשר שוקלים את הכללת הבניין במסגרת שימור מבנים.

השימור, ככל שהוא חיוני ורצוי מבחינה עקרונית, מחויב להתכתב עם מטרות נוספות, אחרות, בתחום התכנון, ואינו יכול להתקיים כתנאי הכרחי ללא תלות בכל גורם נוסף או אחר.

בעניין בניין אגד, ההשפעות השליליות הן מוגברות עקב הקרבה לים.

זאת ועוד, בבניין הספציפי אין מרחבים מוגנים, ואין דרך לתכנונם והכללתם בבניין ללא שינויים מהותיים בתחום הקונסטרוקציה והאדריכלות, שינויים שנוגדים את השימור, והרי הם הכרחיים.

לפיכך, הנטייה היא - הריסה ובנייה מחדש של בניין אגד, ולא שום שימור מלא או חלקי.

דווקא הייחוד הגיאומטרי האטרקטיבי של הבניין מבחינת ארכיטקטורה, מבטל את האפשרות לשמר אותו בייחודו זה, וביחד עם זאת לבצע חיזוק נדרש נגד רעידות אדמה והוספת מרחבים מוגנים בכל קומותיו.

התכנית העירונית בנדון

מונחת במשרד מהנדס העיר חיפה תכנית מתאר - "תכנית לפינוי בה"ד חיל הים", שעיקרה יישום שכונת מגורים חדשה ותחום התכנית כולל את בניין אג"ד בת גלים.

התכנית טרם אושרה, ולפיכך מספרה וכינויה אינם סופיים.
עם זאת, התכנית הוכנה והוגשה לאישור הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה.

תכנית זו כוללת מגורים, שטחי מסחר, תעסוקה, מלונאות, מבני ציבור ושטחים פתוחים.

בתחום התוכנית 1650 יחידות דיור, ובאשר לבניין אגד באופן מיוחד - אין החלטה להרוס או לשקם; עניין זה, אף שהוא קריטי, ייבחן לאחר מסכת רחבת יריעה של בדיקות הנדסיות ובחינת אלטרנטיבות, כשכל אלטרנטיבה תוגבל לתכנית המתאר ולתנאיה, לכשתאושר.

מסתמן כי שימור - לא על הפרק מבחינה מעשית.

הערה:

המאמר נכתב על סמך ידע מקצועי של המחבר ושיחות עם Chat.Gpt