תפריט חיפוש

החזר שכר טרחת מומחה התביעה

9 יוני, 2026 |
ד"ר אברהם בן עזרא

כאשר יש לדיירים טענות בנושא ליקויי בניה, הדרך לעמוד על זכויותיהם היא הזמנת מומחה, שיכין חוות דעת מקצועית בעניין ליקויי הבניה ועלויות תיקוניהם.

ככל שמוגשת תביעה בגין ליקויי בניה, בית המשפט בשגרת עבודתו, אינו מקבל את קביעותיו של מומחה התובעיים בשלמותה, מסיבות שונות, והדבר בא לידי ביטוי בתוצאה הכספית של פסק הדין.

הסיבות לכך שבית המשפט לא מקבל את ממצאי חוות דעת מומחה התביעה והערכותיו, הן מגוונות ושונות, ולהלן פירוט חלקי:

  •  ישנה גישה משפטית אחת, כי כאשר יש התאמה לתקנות או לתקנים - אין ליקוי, והקבלן יצא ידי חובתו כלפי הרוכש; אולם יש גם גישה משפטית אחרת, לפיה העובדה שישנה התאמה לתקן - אין משמעותה שלא קיים ליקוי המצדיק פיצוי.
לכן, לעתים, חוות דעתו של מומחה הדיירים - נדחית, אע"פ שאותה חוות דעת הייתה מתקבלת בבית משפט אחר.
  • לדוגמא - מטרד של צנרת הגורמת לרעשים מטרידים בזמנים שונים של היממה, ולמעבר רעשים מדירה א' לדירה ב', אף על פי שרמת הרעש אינה עולה על דרישות התקן. מטרד - אינו בהכרח רמת רעש שאינה תקנית.
  • ישנו הבדל מהותי ורב, בין הערכת עלויות התיקונים של מומחה א' לעומת הערכת עלויות תיקון אותם הליקויים ע"י מומחה ב'. האחד עלול לסבור כי עליו לבחור את האלטרנטיבה הכי זולה וכלכלית למבצע, גם אם מדובר בפתרון נסיוני לתיקון הליקויים, ועמיתו עלול לסבור כי תפקידו כמומחה להציג פתרון שיבטל בוודאות את קיומו של הליקוי; ההבדלים בין שתי גישות מנוגדות אלו הם עצומים; יכולים להגיע למאות אחוזים.

 

לפיכך, ביהמ"ש אמור לזכות את התביעה, במלוא החזר שכרו של מומחה התובעים, גם כאשר רק חלק קטן מהקביעות שבה לגבי עלויות התיקונים - התקבל, וראה בעניין זה פסק דינו של השופט רון סוקול, בש"א 9696/03 אבי סגל ואח' נ' שיכון ופיתוח בע"מ ואח', החלטה מיום 23.02.2004, להלן ציטוט:

"ד. שכ"ט המומחה מטעם התובעים, מר בן עזרא

הנתבעים טוענים כי בית משפט לא קיבל את הערכת המומחה לכן אין להחזיר לתובעים את הוצאותיהם לתשלום עבור אותו מומחה. טענה זו אין לקבל. הגשת תביעה בעניין שהמומחיות מחייבת צירוף חוות דעת. לפיכך, יש לאשר הוצאות סבירות למומחה עבור הכנת חוות דעת. מאידך, אין מקום לאשר החזר הוצאות עבור "ייעוץ שוטף" לתובעים.

יתכן שהתובעים זכאים להחזר הוצאות עבור ייעוץ לקראת חקירת מומחה, אך כל הקבלות שהוצגו מתייחסות לייעוץ נרחב יותר וקשה לקבוע, בהעדר ראיה, מהי ההוצאה הסבירה לשם הכנתם לחקירה. לפיכך אין מקום לפסוק תשלום בעניין זה.

התוצאה הינה כי יש לאשר לתובעים סך של 75,574 ₪ עבור שכר המומחה. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין (1.6.03) ועד התשלום המלא בפועל".

 

כלומר, בית המשפט קבע שממילא חוות הדעת נדרשת לצורך התביעה, ולכן הנתבעת תישא בשכר זה במלואו, ללא כל קשר ליחס שבין חוות הדעת לקביעת בית המשפט.

טוען סינון...ajaxSpinner