תיק ליקויי בניה שהפך לתיק קבלנות בפיקוח מומחה ביהמ"ש
בתביעה בגין ליקויי בניה, ובעיקר נזקי רטיבות, על פי חוות דעתו המקצועית של המהנדס יואל בן-עזרא, בוצעו במהלך התביעה תיקונים בהיקף נרחב ולאחר מכן נפסק פיצוי כספי [כולל שבר טרחה והחזר הוצאות] בסכום מעל 200,000 ₪.
מדובר בת"א 69668-05-19 ד"ר ישראל וד"ר אוריאן הניג נ' ח. י. צ. חברה לבניין פיתוח והשקעות [1998] בע"מ, בית משפט השלום בחיפה, השופט הבכיר רמזי חדיד, ייצוג התביעה ע"י עו"ד טל רבינוביץ' פסק דין מיום י"ט באייר תשפ"ו – 06.05.2026.
מומחה התובעים – מהנדס יואל בן-עזרא, מומחה הנתבעת – רונן שטרנברג, ומומחה מטעם בית המשפט – יוסף לזר.
בתיק זה מומחה הנתבעת, המהנדס רונן שטרנברג, אמד את עלות תיקוני הליקויים בסך של 24,000 ₪...
מומחה בית המשפט, המהנדס יוסף לזר, הציע לפתור את בעיית הרטיבות באמצעות ייבוש מכני – וראה בעניין זה סעיף 17 לפסק הדין:
"17. בהתאם למתווה שקבע מומחה בית המשפט, כמפורט לעיל, בוצע ייבוש של המצע במרתף ובדיקת מכון התקנים אישרה כי הוא אכן יבש, דא עקא, זמן קצר לאחר מכן התגלה כי המצע נרטב בשנית. לפיכך, בהתאם להצעת הנתבעות ובאישור מומחה בית המשפט, הוסר הריצוף בכל שטח המרתף. או אז, התגלה כי המצע לח ובמקומות מסוימים אף בוצי והוא הוסר מהמקום. בעקבות זאת התגלו שני ממצאים, כלהלן: האחד, בהיקף חדרי המרתף נמצא קרש עץ ספוח במים וטחוב, והוא הוסר מהמקום [להלן: "קרש העץ"], והשני, צינור 4 צול בחדר רחצה היה מחורץ והוא הוחלף בחדש [להלן: "הצינור"]."
זה הזמן להבהיר, כי בית המשפט שם עצמו בעניין זה כיזם בניה המעסיק קבלן [המומחה מטעם בית המשפט], במצב בו בית המשפט והמומחה לזר, אינם מתאימים להיות יזם ו/או קבלן, כפי שהוכח במהלך התביעה...
לשווא ביצע מומחה ביהמ"ש "ייבוש המצע" - שהתגלה כמיותר, והיה על המומחה להבין מראש כי הייבוש אינו מהווה פתרון. ביצוע הייבוש הוכח כלא מתאים, עם הופעה חוזרת של הרטיבות לאחר תום עבודת הייבוש...
יוער כי הביצוע של שלב הייבוש, כמו כל ביצוע פעולות אחרות כלשהן במטרה לתקן, היה כרוך במתן שכר טרחה נוסף למומחה שליווה את התהליך כמפקח בניה, לאחר שהוא "התווה" פתרון זה, והוביל בדרך זו את בית המשפט...
על פי סעיף 21 לפסק הדין – נקבע:
"מומחה בית המשפט קבע כי עלות התיקונים אשר ביצעו במהלך ניהול המשפט לטיפול בבעיית הרטיבות במרתף מגיעה לסך של 64866 ₪, כולל מע"מ. סכום זה טינו כולל את חלקן של הנתבעות בחוות דעת מומחה בית המשפט השונות, כמו גם עלות פיקוח מומחה בית המשפט על ביצוע העבודות, עלויות בהן נשאו הנתבעות".
מדובר במנגנון ביצוע עבודות בשיטת "trial and error", בה המומחה שהופך לשמש כמפקח בניה, כשהוא עצמו קובע את שכרו [אכן, באישור בית המשפט], שכר שמתקבל גם כאשר [כבמקרה זה] מבצעים עבודות ניסוי לשווא, שאחריהן מופיעה שנית הרטיבות...
בנוסף, שיטת הטלת ביצוע התיקונים במהלך המשפט בפיקוח מומחה בית המשפט מאריכה את ההליך המשפטי וכרוכה בהוצאות רבות מעל המקובל, ובעגמת נפש ועינויי דין רבים.
במישור העקרוני, תעלה כאן הצעת ייעול, כי בית המשפט יימנע מלשים עצמו בתור קבלן בניין או יזם, וכן יימנע מלהטיל על המומחה תפקיד של מפקח בניה. מוטב היה לו ביהמ"ש היה נצמד לכתב התביעה, ודן בתביעת פיצויים.
ככל שהנתיב של הביצוע נראה לבית המשפט עדיף, הרי הדרך לממשו הינה במינוי קבלן ומפקח בניה על סמך מכרז חיצוני. אחרת, בית המשפט הופך ליזם/קבלן, ומומחה ביהמ"ש הופך למפקח בניה, ואלה אינם כל כך מוצלחים בתפקידיהם החדשים...
