מומחה בית המשפט אינו בעל סמכות למנות מומחי משנה ו/או להורות על בדיקות מעבדה

מדובר בהחלטת בית משפט השלום בכפר סבא, ת"א 53630-04-24 אוס ואח' נ' אשדר חברה לבניין בע"מ ואח', שנתקבלה ע"י כב' השופט איתי רגב ביום 29.07.2026.

בתיק זה, שעניינו ליקויי בנייה, מונה כמומחה מטעם בית המשפט המהנדס ושמאי המקרקעין צבי רון, [להלן: רון].

מחמת הזהירות ושמירה על הזכויות של כל צד לדיון, טוב עשו הצדדים בכך שלא הסכימו למנות את רון כמומחה, ומעמדו בתיק זה הוא כמומחה לא מוסכם מטעם בית המשפט.

רון מינה על דעתו את מר יונתן ממן כדי שיכין סקר ראשוני לצורך קביעת ההיקף של ביצוע בדיקות נוספות הנדרשות ע"י רון.

ממן פנה אל הצדדים לדיון, על סמך "מינויו" על ידי רון, כדי לתאם מועד לביצוע הסקר הנדרש.

ב"כ התובע עו"ד טל רבינוביץ' פנתה בעניין זה לבית המשפט, בבקשה שטרם החלטה לגבי התחלת פעילותו של מומחה-המשנה ממן, מטעם מומחה בית המשפט - יואיל רון לפרט את הקשר בין הבדיקות השונות לבין הליקויים הנטענים, יבהיר לשם מה נועדה כל בדיקה, יאמוד עלות ביצוע כל בדיקה הנדרשת ע"י רון באמצעות ממן, וכן יתייחס לנזק שעלול להיגרם בשל כל בדיקה.

כמובן שהנתבעת הייתה בדעה שאל לה לב"כ התביעה להפריע לרון במהלך עבודתו המקצועית, מתוך הנחה מוטעית כי בסמכותו של רון למנות מומחה משנה.

ראה בעניין זה מאמרי "מומחה לא מביא מומחה" מיום 04.05.2026,
(פורסם באתר www.benezra.co.il ), להלן ציטוט מהמאמר:

"בפסק דין מנומק של סגנית נשיא בית משפט השלום בתל אביב, השופטת נועה גרוסמן, יש דיון לגבי הסוגיה של מומחה, הנעזר בחוות דעתו במומחה אחר. נפסק כי מומחה לא אמור להסתמך בחוות דעתו על מומחה אחר, אלא להביע את דעתו הוא."

מדובר בת"א 30141/08 אלי פסטרנק נ' מנרב הנדסה ובניין בע"מ, שופטת: ס"נ נועה גרוסמן, ביהמ"ש שלום בתל אביב, 03/04/2011.

להלן סעיף 10 בהחלטת ביהמ"ש בתיק אוס ואח' נ' אשדר חברה לבניה בע"מ ואח':

"10. לאחר עיון בבקשת התובע למתן הוראות למומחה ובשאר תגובות הצדדים, מצאתי כי טרם קבלת החלטה בדבר ביצוע בדיקות העזר שהמומחה הציע, יש לקבל הבהרות מפורטות מהמומחה עצמו. מדובר בבדיקות הכרוכות בעלויות כספיות ניכרות ועלולות לגרום נזק פיזי לדירת התובע, ועל כן נדרשת תשתית מקצועית ומנומקת להצדקתן. המומחה מתבקש להגיש לבית המשפט, עם העתק לצדדים, בקשה או הודעה מפורטת ומנומקת, אשר תכלול, לכל הפחות, את הפרטים הבאים: פירוט של כל בדיקה מבוקשת, מטרתה המקצועית, והקשר בינה לבין טענות הצדדים והליקויים הנטענים בחוות דעת הצדדים. בנוסף, על המומחה להבהיר מה נועדה כל בדיקה לאשש או להזים, והאם קיימת חלופה מקצועית מידתית יותר שתאפשר להגיע לאותה מסקנה תוך פגיעה פחותה בדירת התובע. כמו כן, נדרשת הצהרה בדבר היעדר ניגוד עניינים של זהות מבצעי הבדיקות, אומדן עלויות מדויק של כל בדיקה (ואם לא ניתן להציגו בשלב זה, אומדן משוער ומנומק), והתייחסות לנזק שעלול להיגרם לדירת התובע כתוצאה מן הבדיקות, לרבות מספר האריחים שיידרש לפרק, האפשרות להשיבם למקומם, הצורך באריחים רזרביים ועלות השבת המצב לקדמותו."

המשתמע מפסק דין פסטרנק ומפסק דין אוס הוא, כי אין למומחה בית המשפט כל סמכות להורות על בדיקות מעבדה או למנות מומחי משנה, ובקשות מסוג זה יש להפנות אל בית המשפט שיכריע בהן.