מהימנותו ומיומנותו של מומחה
תופעה חדשה בישראל: קורסים קצרי מועד, המכשירים מומחים בתחום הבניה בעבור "חופן דולרים"...
דווקא נוכח האינפלציה במגוון הקורסים למומחיות, חשוב וחיוני לענף הבניה להבין דבר או שניים בעניין מיומנותו ובעניין מהימנותו של מומחה, וזאת אפשר ללמוד ממש לא מיוזמי הקורס - אלא מדברו של ביהמ"ש.
להלן ציטוט חשוב מתוך פסק דין בת"א 1909/02 רגבה בע"מ נ' ד"ר בר-און, פסק דינה של השופטת ד"ר איריס סורוקר. בעניין הנדון - יש לשים לב לבקורת ביהמ"ש כלפי המומחה, אשר הציג את עצמו כבעל ניסיון רב:
"19. שנית, וזה העיקר, עדותו של מר גיל בפני סבלה מבעית אמינות משמעותית.
העד הודה כי הוא בעל נסיון רב בחקירות בבתי משפט ובעמידה על דוכן העדים (פרוטוקול ע' 192-200). אמנם, עצם קיומו של נסיון קודם אינו פוגם; ואולם מהתנהלות העד בפני התרשמתי כי קיים חשש למתן דגש יתר מצידו על אופן הצגת הדברים החיצונית, חלף היצמדות לעובדות כהוויתן. וזאת ועוד: מר גיל הודה בקשרים אישיים ומקצועיים נמשכים בינו לבין הנתבע 2 (פרוטוקול ע' 191 ש' 4-12; ע' 192 ש' 4-5 וכן ע' 191 ש' 17 עד ע' 192 ש' 28). בתוך כך, מר גיל משמש עד מומחה בתיקים שבהם עו"ד בר-און מייצג בעלי דין (ע' 192 ד' 4-5).
אין מחלוקת כי מר גיל נלווה אל הנתבעים בהליך זה בביקור מומחה בית המשפט בביתם (פרוטוקול ע' 197 ש' 11-15), ואף השאיל למומחה זה ציוד מדידה (פרוטוקול ע' 212 ש' 1 עד ע' 213 ש' 4). כך גם סייע מר גיןל בידי הנתבעים להמיר את קלטות הדי.וי.די. של צילום הביקור לקלטת רגילה, לצורך הקרנה בבית המשפט (פרוטוקול ע' 191 ש' 21-22).
מתברר, כי מר גיל סיפק לנתבעים חוות דעת בעניינים אישיים נוספים שלהם (פרוטוקול ע' 213 ש' 28 עד ע' 215 ש' 5). התנהלות נמשכת זו מעוררת חשש לעניין אישי של המומחה בתוצאות ההליך."
יש לציין כי פסק דין זה עמד במבחן ערעור בבית המשפט המחוזי תל אביב - ע"א 1056/06 ד"ר בר-און נ' רגבה בע"מ, שופטים: הנשיא אורי גורן, והשופטים ישעיהו שנלר וד"ר קובי ורדי (פורסם ב"נבו" ובאתר בן-עזרא מתכננים ויועצים בע"מ).
הרישוי הפורמלי ברשם המהנדסים, לא תמיד מלמד על מיומנותו של מומחה; יש והרישוי עלול להטעות, וראוי כי המהנדס עצמו לא יסכים לקבל מינוי שאינו בתחום מומחיותו.
הדבר עשוי לחסוך מזמנו של בית המשפט זמןן שיפוטי יקר, או חמור מכך - הטיית הדין.
לפיכך, מומלץ לכל מומחה, בטרם שליחת חשבון שכר טרחה לצדדים, ופרעונו - לעיין היטב בכתב המינוי ובטענות הצדדים, ולבדוק, שמא למרות שהוא בעל רישיון לתכנון מבנים ללא הגבלה, הוא אינו מסוגל להתמודד עם הטענות שבמחלוקת, כי אינו אמון על החישובים והתכנון הקונסטרוקטיבי והסטטי או הדינמי אשר נדרש.
הקורא יבדוק בכוחות עצמו מה קרה בשתי ערכאות באותו עניין -
א. ערכאה ראשונה
בש"א (רמלה) 2970/04 ת"א (רמלה) 1049/03 לבני מהנדסים בע"מ נ' יוסי פוליטי ואח', בית משפט השלום רמלה, השופטת: אסתר נחליאלי - חיאט, החלטה מיום י"ט בכסלו תשס"ו, (20.12.2025).
ב. ערכאה שנייה
לעומת פסיקתא ברע"א 1151/06 לבני מהנדסים בע"מ נ' יוסי פוליטי ואח', החלטת השופטת שרה דותן בימ"ש מחוזי תל אביב 23.06.2006.
לאור הפסיקתא הקצרה היא מובאת להלן בשלמות:
יודגש כי כאשר מומחה מקבל מינוי מטעם בית המשפט, חשוב כי יקבל את טענות הצדדים על מנת לקבוע האם המינוי מתאים לכישוריו - אם לא, ועל מנת לקבוע את שכרו בנאמנות, ללא המעטה וללא הפרזה.
במקרים לא מועטים, לאחר קבלת המינוי ופירעון שכר טרחת מומחה, המומחה מודיע לצדדים ולבית המשפט כי הוא נאלץ להסתמך על חישובי קונסטרוקציה שבוצעו ע"י אחרים, או שהוא לא מסוגל להתמודד עם הטענות בנושא ליקויי האיטום ולשם כך הוא נאלץ למנות "מומחי-משנה" שיבדקו בדיקות שונות באתר, ויעלו ממון רב בנוסף לשכר טרחתו של המומחה, וכן יבצעו בדיקות מעבדה על חשבון הצדדים.
אם כך סבור המומחה, ראוי כי יגלה זאת לביהמ"ש בטרם גביית שכרו ומינויו, מראש, על מנת לאפשר מינוי מומחה אחר במקומו, ככל שביהמ"ש ימצא לנכון.
לעתים בית המשפט לא נוהג לרשום בפסק דינו כי מומחה, במיוחד מומחה אותו מינה השופט הכותב את פסק הדין - חסר מיומנות/לא מהימן/התרשל בעבודתו המקצועית, אולם הנסיבות מוכיחות יותר מכל אמירה את מומחיותו של המומחה.
ראוי לבחון ת"ק 18416-12-17 עליזה ג'רסט ואח' נ' יוסי לזר ואח',
בית משפט לתביעות קטנות בחיפה, שופט: שלמה בנג'ו, נפסק ביום י"א באייר תשע"ח 26.04.2018.
(נתבע מס' 1 הוא מהנדס ושמאי מקרקעין, אשר בית המשפט מינה כמומחה מטעמו בתיק זה).
להלן ציטוט תחת הכותרת "דיון והכרעה":
ציטוט ראשון - לעניין מבוא, ומינוי קבלן איטום:
"הנה כי כן, הנתבע 1 מונה על ידי בית המשפט לבחון את מקור הנזילה, להצביע על הנזק שנגרם עקב חדירת מים, לפרט את הפתרונות לנזילה, ולפקח על התיקון.
לכן, השאלה העובדתית אותה יש לברר, האם המומחה התרשל בביצוע תפקידו?
מהחומר שבפני בית המשפט עולה, כי דירת התובעת ממוקמת בבניין מגורים משותף, רב קומות, השוכנת מעל דירה המצויה בקומת קרקע. הנתבע 1 ערך ביקור במקום, בחן את הרטיבויות בדירה הנפגעת, וכן את המרפסת ומקור הנזילה מדירת התובעת, והגיע למסקנה, כי הנזילה נובעת מאיזור הקולטנים במרפסת שלה (ראה חוות דעתו ההנדסית מיום 05.12.16).
בסעיף 6 לחוות דעתו, פירט הנתבע 1 את הפעולות שיש לבצע, ביניהן פירוק הריצוף מסביב לקולטנים, בקוטר שנע בין מטר ל - 2 מטר, עד שכבת האיטום. ככל שהאיטום תקין, הורה, להתקין מרזב ניקוז רב שלבי, כנדש בתקן למרפסת מרוצפת. כמו כן, פירט הנתבע 1 את עלויות התיקון, וסיכם אותן בעלות כוללת של 8,073 ₪.
יצוין, הנתבע 1 הוא קישר בין הנתבע 2 (קבלן האיטום) לבין התובעת, לאחר שהקבלן הקודם שעבד בשירותיה של התובעת וחשף את הריצוף "שוחרר" על ידה מאחר ואינו קבלן איטום."
יצוין כי המומחה מטעם ביהמ"ש, מינה קבלן איטום, הוא נתבע מס' 2, והיה עליו לפקח על העבודה שלו.
ציטוט שני - פיקוח:
"אשר לפיקוח שביצע הנתבע 1, לא הונח בפני בית המשפט דוח פיקוח מסודר הכולל מועדים בהם ביקר הנתבע 1 באתר, ותכני העבודה שבוצעו על שלביהם. הדברים, כך מסתבר, קיבלו ביטוי במסרונים שהוחלפו בין הנתבע 1 לתובעת, וכן בשיחות טלפוניות ושיחות אחרות בעל פה."
יצוין כי לפי פסק הדין, אין תיעוד לאותו פיקוח אשר בוצע ע"י המומחה - ביהמ"ש ציפה לדו"ח פיקוח מסודר הכולל מועדים בהם ערך המומחה ביקורת, פירוט תוכן העבודה ושלבי ביצוע, אך אלה לא היו בנמצא; במקומם הסתפק מומחה ביהמ"ש בשיחות בעל פה ובמסרונים...
ציטוט שלישי - מבחן הצפה:
"לפי העדויות שנשמעו, לאחר שנתן הנתבע 1 את ההוראות לאיטום, ביצע הנתבע 2 איטום של המקום מסביב לקולטן, אשר כלל הנחת בטון עם יריעות, וכן זיפות של המקום. עם סיום העבודות, הציף הנתבע 2 את המקום, על מנת לבדוק את האיטום.
לטענת הנתבע 1, הצפה זו היא שגרמה לנזק נרחב יותר, שכן המים חדרו מתחת לריצוף הקיים, שלא פורק, וחלחלו לדירה שמתחת לדירתה של התובעת, והגדילו את הנזקים, הן של התובעת, והן של הדירה מתחתיה. הנתבע 1 טוען כי פעולה זו של הצפה, שנעשתה ע"י הנתבע 2, לא נעשתה בתיאום איתו, על אף בקשותיו, ולכן הנזקים שנגרמו בעטייה, אינם באחריותו."
להבהיר, אין לבצע בדיקת הצפה מבלי לבדוק נזקים אפשריים, אין לבצע בדיקת הצפה על ידי אלתור - אלא רק ע"י מעבדה המוסמכת לכך מטעם הרשות להסמכת מעבדות, ומפקח שאינו מפקח בפועל מכל סיבה שהיא - ככל שהסיבה אינה בשליטתו - חייב לעצור את העבודה ולהסיר אחריותו.
בדיקת הצפה מתבצעת על פי תקן 1476 חלק 1 משנת 2012, כולל הכנה מוקפצת של הגג או המרפסת, כמפורט בסעיף 2.3.1, וביצוע תהליך הבדיקה שהוא מפורט ומורכב על פי ההוראות של סעיף 2.3.2 בתקן, ויש גם דרישת דיווח.
אין תחליף לבדיקת הצפה, לדרך המותווית על ידי התקן ואין שום משמעות לבדיקה מאולתרת כפי שבוצעה במקרה זה.
ציטוט רביעי - דבר ביהמ"ש:
"מהחומר שבפניי עולה, כי הנתבע 1 בחר להתנהל ב"שלט רחוק" עם התובעת, כאשר ברוב הזמן הוא לא נמצא במקום. הוא לא נתן הנחיות בכתב לקבלן המבצע, הלא הוא הנתבע 2, לא ווידא איתו ומולו, שהאחרון לא מבצע אף פעולה, מבלי שהוא, כמפקח, בוחן אותה ומאשר אותה. דבר זה הוביל לכך שהנתבע 2, פעל והתקדם בתיקון הליקוי, מבלי שיש עליו הלכה למעשה, פיקוח של ממש."
בהמשך, ביהמ"ש הטיל אחריות על המומחה אשר מינה ותשלום פיצוי לתובעת, כמו גם על נתבע 2 ש"מונה" על ידי נתבע מס' 1, שחויב אף הוא בתשלום פיצוי לתובעת..
