מכשול בדרך
מכשול בדרך - עלול לגרום לתאונה ולנזקי גוף.
הטענה כי "אזרח סביר" אמור להיזהר, ולהימנע מלהיתקל בבליטה כלשהי או שקע בכביש או במדרכה, יפה כשלעצמה, אך אינה עוזרת למי שנתן את המכשול.
ראה דברו של שופט ביהמ"ש העליון, צבי א' טל ז"ל:
"כך כיוון בית משפט קמא למאמר שנאמר בהקשר דומה, 'אין דרכם של בני אדם להתבונן בדרכים' (בבא קמא כט: חו"מ תי"ב). גם לי נראה שאין לקבל את טענת העירייה. הלא בכל פעם שאדם נתקל במכשול שבדרך - אילו התבונן לא היה נכשל. אבל אחריותו של מי שנתן את המכשול בדרך היא דווקא כלפי מי שלא התבונן." (ההדגשה אינה במקור).
(ע"א 2004/92 עיריית קרית אונו נ' מנחם שחם, שופט: צבי א' טל, פורסם ב"נבו" 30.03.1995).
לאמור, המודל של המשתמש אינו האזרח הסביר, הנזהר בהליכתו, והשומר על עצמו - אלא דווקא מי שלא נזהר, מי שלא התבונן.
הסיבה לכך הינה הרגלם של אנשים, שלא להסתכל לכיוון הרצפה בהליכתם. ראה ת"א 90/(25-38) אברהם אלברט ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ ואח', להלן ציטוט:
"ההוראה בענין מספר המדרגות במהלך אחד מופיעה בתקנה 3.39 (א') של לוח ד', שכותרתו היא "מדרגות חוץ". נאמר בתקנה:
"3.39 (א') במהלך מדרגות אחד לא יפחת מספר המדרגות מ - 3 ולא יעלה על 16".
לא יכול להיות ספק בכך, שהתקנה מתייחסת למדרגות חוץ, שהרי הדבר נאמר בכותרת של הפרק בו נמצאת התקנה. המומחה דימנט טעה בהנחתו וטענתו לא נבדקה כלל ע"י שופט השלום, אם כי המדובר בפירושה של תקנה. הטעם להוראה די ברור. אדם ההולך במשטח מישורי, קשה לו להבחין במדרגה בודדת ועלול לכן להיכשל בה."
מדובר בפסק דין של ביהמ"ש המחוזי בחיפה, שופטים: י' מרגלית, ח' אריאל, מ' סלוצקי.
[בר"ע לביהמ"ש העליון בתיק זה - נדחתה].
הבסיס לפסיקה זו מצוי בנוהג בני אדם שלא להבט כלפי מטה בהליכתם. הרחבה בעניין זה, כולל הבאת המקורות מדברי חז"ל, ראה הפרק "בור ותל" מתוך ספרי "דבר תורה ע"פ הרמב"ם" פרשת משפטים (הוצאת "קורטוב"; וכן מהדורה חדשה בהוצאת "ניב" 2026).
על פי תקן 1918 חלק 2, "נגישות הסביבה הבנויה; הסביבה שמחוץ לבניין", אוקטובר 2012, נקבע בסעיף 2.6.4.1 כדלקמן:
"2.6.4. מקומות לחציית כביש
2.6.4.1. כללי
מקומות המשמשים לחציית כביש (ראו הגדרה 1.3.14), מתומררים או לא מתומררים, יעמדו בדרישות אלה:
א. במקום המפגש בין פני הכביש לפני המדרכה לא יהיה כל הפרש גובה;
ב. לאורך הנמכת מדרכה, במקום המשמש לחציית כביש יהיה סימן אזהרה (ראו הגדרה 1.3.18) שיהיה בניגוד חזותי ובניגוד מישושי לפני המשטחים הסמוכים לו; סימן האזהרה יתאים לנדרש בתקן הישראלי ת"י 1918 חלק 6.
רוחב סימן האזהרה יהיה 60 ס"מ לפחות (ראו ציורים 13-12)."
עינינו הרואות כי סעיף קטן א' בתקן, בתוך סעיף 2.6.4.1., שולל דרוג כלשהו.
ההגדרה של כביש בסעיף 1.3.14 היא כללית ביותר, וכוללת כביש המיועד לתנועת כלי רכב; בינו לבין המדרכה, באזור מעבר הולכי רגל - לא יהיו הפרשי גבהים.
הולך רגל החוצה/העובר בכביש בכיוון אל מטרה כלשהי, ועובר דרך מדרכה, לא אמור להיתקל בהפרשי גובה, וככל שהמעבר מהכביש אל המדרכה מופרע ע"י הגבהת המדרכה - הוא יוצר מפגע וסיכון למשתמש.
