אוורור במחלוקת

לכאורה, לא אמורה להיות שום מחלוקת בנושא אוורורו של חדר, אוורורו של מטבח או אוורור חדר שירות או מחסן בדירת מגורים;
יש תקנות [תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל - 1970] , התקנות מפורטות וברורות וכוללות סעיפים ותתי סעיפים רבים, ההגדרה של חלון בתקנה 2.01 היא אמצעי תאורה ואוורור (כלומר אמצעי המאפשר מעבר אויר), ויש טבלאות מפורטות לפיהן מפורט גודל החלון כפונקציה של גודל החדר או החלל המאוורר.

היטיב ליישב מחלוקת בעניין זה ולהעמיד דברים על דיוקם - שופט בית משפט השלום בחדרה, אמיר סלאמה בת"א 32466-05-13 דובינין נ' עמרם אברהם, ולהלן ציטוט מפסק הדין, סעיפים 61, 62:

"61. המחלוקת בעניין זה נוגעת לשיטת המדידה של פתח האוורור בחלון. האם יש למדוד את שטח האוורור לפי פתח המשקופים, או לפי פתחי הבניה.

כעולה מחוות דעת המומחה, [״המומחה״ הוא זה אשר התמנה ע״י בית המשפט, המהנדס צבי רון - אב״ע[, אם מודדים את שטח החלון לפי פתחי הבניה) כלומר לפני שהוכנסו משקופים(, מתקבל שטח של 0.354 מ״ר )העומד בדרישות התקנות). אם מודדים את שטח החלון לפי הפתח שנוצר לאחר הנחת המשקופים, מתקבל שטח של 0.2116 מ״ר, נמוך מדרישת התקנות.

התובע סבור שיש למדוד לפי השטח המתקבל לאחר הנחת המשקופים, והנתבעת סבורה שיש לבצע את המדידה לפי פתחי הבניה.

62.  סבורני שהצדק עם התובע בעניין זה. מטרת מתקין התקן היתה להבטיח שטח אוורור מינימלי, כלומר, שטח שדרכו יכול לעבור אוויר.

ברי כי אוויר אינו יכול לעבור דרך משקופים, ולכן לא ניתן להתעלם מהשטח שתופשים המשקופים עת באים לקבוע האם שטח האוורור עומד בדרישות התקנות.

טול לדוגמא מצב קיצוני, בו מסיבה כלשהי קבלן בונה חלון עם פתחי בניה מעל

הנדרש, אך מניח משקופים החוסמים כמעט לחלוטין את כניסת האוויר...״

בא בית המשפט העליון, בהרכב של 3 שופטים - נ' סולברג, ד' מינץ, י' אלרון, והכניס בלאגן ואי וודאות - לסדר, עד כדי כך שעכשיו ציבור הדיירים מופקר מבחינת שגרת חיים בדירה, ונתון לחסדיו של הקבלן, אשר על פי פסק הדין השגוי של בית המשפט העליון - יכול לצמצם את שטח האוורור של כל חלון כרצונו, ללא שום תלות בתקנות או בכל חקיקת המשנה הקיימת.

מדובר ברע"א 6215/22 מילר ואח' נ' החברה המרכזית לפיתוח השומרון בע"מ ואח', שם ירדו השופטים לפרטי פרטים ולנבכי התקנות, ופרשו כך: (לא ציטוט)

הקבלן רשאי לבנות חלון בפתח בניה נתון עם מסגרת עבה, שכמובן לא מעבירה אויר ואור לדירה, ולא תורמת כלום לנושא האוורור, ללא הגבלת מידות.

הקבלן מוסמך לכלול בשטח החלון "בבניה", שפורש בין הבלוקים והחגורות היצוקות, שטחים ממוסגרים מאלומיניום-זכוכית כלשהם, אף כאלה שייאפסו את השטח האפקטיבי שנותר לאוורור.

כב' השופט נועם סולברג אשר ניסח את פסק הדין, סייג את דבריו בסעיף 10 לפסק דינו המובא להלן בשלמות:

"10. אם כן, הפרשנות שמציעים המבקשים, אינה מתיישבת עם לשון התקנה, אף לא בדוחק. די לי בכך כדי לדחותה, שכן כידוע, “גבולות הפרשנות הן כגבולות המשמעות הלשונית של הסעיף” (דנ"פ 5625/16 אסרף נ' בוקובזה, פסקה 11 לחוות-דעתי (13.9.2017)) . בבחינת למעלה מן הצורך, אציין כי לא נעלמה מעיניי טענת המבקשים, שלפיה פרשנות זו עלולה לפגוע באפשרות הגשמת תכליתה של תקנה 2.21, אשר נועדה, לכאורה, להבטיח כניסת אור ואוויר במידה נאותה, באמצעות קביעת יחס מינימלי בין שטח החלון לבין שטח רצפת החדר. סברוני, כי ממילא, התקנות יכולות להבטיח, לכל היותר, את קיומו של פתח בקיר שיהיה בגודל מספק, כך שתתאפשר התקנת חלון נאותה בעתיד. הטעם לכך, הוא שבשלב הבקשה להיתר, כלל לא ניצבים לפני מוסד התכנון פרטים על אודות החלון עצמו, אלא רק על מידות הפתח המתוכנן בשלד הבניין. אין כל טעם אפוא בקביעת תנאי להיתר, אשר למוסד התכנון האמון על מתן ההיתר, אין כל אפשרות לבחון את התקיימותו. דין הטענה, אם כן, להידחות."

לאמור, הכדור מועבר אל הוועדה המקומית לתכנון ולבניה - אשר היא תקפיד על תכנון וביצוע של "אוורור נאות", כאילו אנו בתחילת הדרך ואין תקנות ואין תקנים, אין חוק ואין כלום.

-       ומהי ההגדרה של אויר נאות?!

-       אין הגדרה!

* * *

עתה מתבקשת פסיקה שתדון בנושא חשוב זה אשר שובש ביזמת ביהמ"ש העליון כמבואר לעיל, או תקינה חדשה המונעת פרשנויות מגמתיות בכיוון של צמצום רצוני של שטח האוורור אל חללים בתוך מבנה, אל חדרים בדירה, או במחסן או במשרדים וכיוצא בזה.

* * *

בשלב ביניים, שתחילתו עם פרסום בר"ע מילר הנ"ל וסופו בבוא העת של שינוי בתקנות או בפסיקה ככל שאירוע כזה יתרחש, מוצע למתכננים ולמומחים להתעלם מפסק דין מילר, שהרי אם מתכננים ובונים על פי התקנות, כשהפרשנות הינה לגבי גודל חלון בחדר שינה - 8% משטח החדר = 8% שטח אוורור בפועל (מעבר אוויר), לא יוצרים סתירה עם פסק הדין.

ציבור המתכננים אינו צריך לוותר על מרווחתו, בריאותו ונוחותו של המשתמש, וגם אם כביכול "מותר" לתכנן חדר ממ"ד, לדוגמא, שבו חלון כע"כ אשר החלק שמעביר אויר דרך חלון זה הוא פחות ממחצית הדרישה שבתקנות - אל לו לעשות זאת; מומחה המתייחס לתקינות חלון מבחינת אוורור החדר - מוסמך להסתמך על סעיף 10 בפסק דין מילר ולקבוע כי הדרישה הסופית היא "אוורור נאות", ואוורור נאות - אינו מתקבל כשאין שטח אוורור, או כמעט ואין.

משרדנו נוהג כך, הן בתחום תכנון מבנים (ולא רק דירות מגורים), והן בתחום המומחיות.