ע.א. 4023/97 חברת פ.א. כץ (1988) חברה לבנין ופתוח בע"מ נ' גיאת רחל ושמעון ואח'
בפני כב' השופטים:
מ. סלוצקי, נשיא - אב"ד
ש. פינקלמן, שופט
מ. נאמן, שופט
המערערת:
חברת פ.א. כץ (1988) חברה לבנין ופתוח בע"מ
נגד
המשיבים:
- גיאת רחל ושמעון
- ממו מירי וציון
- בן-חמו אורנה ויצחק
- פסוקאל אניטה ורפי
- אזולאי מזל ושרלי
- נגב יעל וזאב
- טולדנו אילנה ומשה
- כהן כרמלה ומשה
- אטיאס רחל ודוד
- דוד וזהבה גדעון
ב"כ המערערת: עו"ד י.חכם
ב"כ המשיבים: עו"ד א.שמיר
פסק דין
ש.פינקלמן, שופט
1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה, שניתן על ידי כב' השופטת פריאל ביום 5.12.96 בתיק ת.א. 19061/93.
העובדות כפי שקבע אותן בית משפט קמא הן אלה:
2. המשיבים הם עשרה זוגות של דיירים ולכל זוג בעלות בדירה המצויה בבנין, שהוא בית משותף והנמצא ברח' שדה בוקר 32, קרית אתא. (להלן: "הבנין").
הבנין נבנה על ידי הנתבעת, שהיא חברה שעיסוקה בבנית דירות ומכירתן.
בבנין נתגלו ליקויים ברכוש המשותף. מהנדס שבדק את הבנין לבקשת המשיבים, קבע את ליקויי הבניה והעריך את הוצאות התיקונים בסך - 114,191. ₪. על אלה הוסיפו המשיבים עגמת נפש ואי נוחות ובמצטבר העמידו את נזקיהם, אמנם לצרכי אגרה בלבד, על סך - 150,000. ₪ נכון ליום הגשת התביעה.
3. המערערת אינה חולקת על קיומם של ליקויים ברכוש במשותף. המחלוקת שפרצה בין המתדינים הינה למעשה בהתיחס להיקף התיקונים, אופן ביצוע התיקונים ועלות התיקונים. בעוד מהנדס מטעם המשיבים העמיד את עלות התיקונים על סך 114,191. ₪ כאמור, לא באה הערכת עלות התיקונים מטעם המערערת, שכן הניח מן הסתם שהתיקונים יבוצעו על ידי המערערת.
4. בית המשפט קמא בחן את טיעוני הצדדים וקבע שהמשיבים לא נתנו למערערת הזדמנות נאותה לתקן את הפגמים הקיימים ברכוש המשותף. לאמור: צוותי עבודה של המערערת הופיעו בבנין, אך לא התאפשר להם לבצע את העבודה בטענה שאותם צוותי עבודה הגיעו בלא תיאום מוקדם עם הדיירים, קרי: המשיבים.
בית המשפט קמא בחן את היחסים שבין המשיבים למערערת וקבע כי עקב חילוקי הדיעות בין המתדיינים התערערו היחסים ביניהם באופן שנוצר חוסר אימון מלא בין הצדדים. עוד הוסיף בית משפט קמא וקבע כי קיימת מחלוקת גם ביחס להיקף התיקונים שיש לבצע וכן אופן הביצוע. מציאות אשר כזו עשוייה לחייב את בית המשפט להעמיד מומחה שיקבע את היקף התיקונים ויפקח גם על אופן בצוע התיקונים. בנסיבות אלה החליט להעדיף לפסוק פיצוי כספי על פני ביצוע התיקונים על ידי המערערת.
5. מכן הערעור שבפנינו.
6. בחנתי את פסק דינו של בית משפט קמא ולא מצאתי מקום להתערב בקביעות עובדתיות שקבע ובנפקות המשפטית העולה מקביעות אלה בנסיבות. אוסיף בתמצית אך זאת.
סעיף 4 לחוק המכר (דירות) התשל"ג 1973 קובע כי משנתגלתה אי התאמה או אי התאמה יסודית הנתנת לתיקון, על הקונה לתת הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר. זה הכלל, אך יש לבדוק כל מקרה לנסיבותיו. יש לבחון את היקף התיקונים שיש לבצע, היקף הפיקוח, יחסי האימון אם ועד כמה שקיימים כאלה בין המתדיינים ועוד. שאינו דומה ליקוי או ליקויים בודדים שיש לתקנם, לבין רשימה ארוכה של ליקויים, או מחלוקת קשה על היקף הליקויים, ואלה מצריכים בחינה וכן פיקוח לתקופה ממושכת יחסית. יכול גם בהמשך, חידוש הדיון בין כתלי בית המשפט. ראה בהקשר זה ע"א 472/95, 553/95, זלוצקין ואח' נגד דיור לעולה בע"מ (פד"י נ' חלק (2) 858).
7. אני מציע לחברי לדחות את הערעור ולחייב את המערערת לשלם למשיבים את הוצאות הערעור וכן שכ"ט עו"ד בסך - 3,500 ₪ בצירוף מע"מ, ריבית והפרשי הצמדה כדין.
ש.פינקלמן, שופט
מ.סלוצקי, שופט - אני מסכים.
מ.נאמן, שופט - אני מסכים.
הוחלט כמפורט בסעיף 7 לפסק דינו של השופט ש.פינקלמן.
מזכירות בית המשפט תשלח עותק של פסק דין זה לפרקליטי הצדדים.
ניתן היום, 7.8.97
מ.סלוצקי,נשיא אב"ד ש.פינקלמן, שופט מ.נאמן, שופט
