האמנם יש לקבלן זכות לתקן את הליקויים, במקום לשלם פיצוי כספי?

אין ספק כי יש יתרון לביצוע תיקון על פני תשלום פיצוי.

אלה הטעמים לכך:

»      בביצוע תיקון, הליקוי יבוטל ואילו בתשלום פיצוי כספי - יש מצב בו הליקוי יישאר בבניין.

»      ביצוע תיקון בפועל ע"י הקבלן הנתבע, יהווה חיסרון כספי בכך שרכיב הרווח הקבלני לא יהיה חלק מההוצאות.

»      ביצוע בפועל של תיקון, יבטל סיכוי של תביעה שלא מבקשים לקיימה, או ליקוי שלא מפריע כלל לתובעים.

יחד עם זאת, יש גם חסרונות לביצוע התיקונים ע"י הקבלן אשר גרם לליקויים;

»      העדר אמון בין הצדדים.

»      לעתים היקף העבודות רב ומדריך הוצאות נלוות גדולות כפינוי הדירה ומגורים זמניים במקום אחר, או העתקת ריהוט וציוד לתקופת ביצוע התיקונים, או שמירה על הציוד והריהוט.

»      טרדה לדיירים ונסיבות נוספות שמונעות תיקון לאחר שנים בהן התנהל הדיון המשפטי.

נושא זה מועלה לדיון בתיקי ליקויי בניה רבים.

יש ללמוד מפסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בע"א 4023/97, חב' פ.א. כץ (1988) חברה לבניין ופיתוח בע"מ נ' גיאת רחל ושמעון ואח', בית המשפט המחוזי בחיפה, שופטים: מ' סלוצקי - נשיא אב"ד, ש' פינקלמן, מ' נאמן, נפסק ביום 7.8.1997.

מדובר בערעור על פסק דינה של השופטת אריקה פריאל שניתן ביום 5.12.1996 בת"א 19061/93, בית משפט השלום חיפה.

להלן ציטוט סעיפים 4 עד 6 מפסק הדין:

"4. בית המשפט קמא בחן את טיעוני הצדדים וקבע שהמשיבים לא נתנו למערערת הזדמנות נאותה לתקן את הפגמים הקיימים ברכוש המשותף. לאמור: צוותי עבודה של המערערת הופיעו בבנין, אך לא התאפשר להם לבצע את העבודה בטענה שאותם צוותי עבודה הגיעו בלא תיאום מוקדם עם הדיירים, קרי: המשיבים.

בית המשפט קמא בחן את היחסים שבין המשיבים למערערת וקבע כי עקב חילוקי הדיעות בין המתדיינים התערערו היחסים ביניהם באופן שנוצר חוסר אימון מלא בין הצדדים. עוד הוסיף בית משפט קמא וקבע כי קיימת מחלוקת גם ביחס להיקף התיקונים שיש לבצע וכן אופן הביצוע. מציאות אשר כזו עשוייה לחייב את בית המשפט להעמיד מומחה שיקבע את היקף התיקונים ויפקח גם על אופן בצוע התיקונים. בנסיבות אלה החליט להעדיף לפסוק פיצוי כספי על פני ביצוע התיקונים על ידי המערערת.

 

5. מכן הערעור שבפנינו.

 

6. בחנתי את פסק דינו של בית משפט קמא ולא מצאתי מקום להתערב בקביעות עובדתיות שקבע ובנפקות המשפטית העולה מקביעות אלה בנסיבות. אוסיף בתמצית אך זאת.

סעיף 4 לחוק המכר (דירות) התשל"ג 1973 קובע כי משנתגלתה אי התאמה או אי התאמה יסודית הנתנת לתיקון, על הקונה לתת הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר. זה הכלל, אך יש לבדוק כל מקרה לנסיבותיו. יש לבחון את היקף התיקונים שיש לבצע, היקף הפיקוח, יחסי האימון אם ועד כמה שקיימים כאלה בין המתדיינים ועוד. שאינו דומה ליקוי או ליקויים בודדים שיש לתקנם, לבין רשימה ארוכה של ליקויים, או מחלוקת קשה על היקף הליקויים, ואלה מצריכים בחינה וכן פיקוח לתקופה ממושכת יחסית. יכול גם בהמשך, חידוש הדיון בין כתלי בית המשפט. ראה בהקשר זה ע"א 472/95, 553/95, זלוצקין ואח' נגד דיור לעולה בע"מ (פד"י נ' חלק (2) 858)."