מומחה ביהמ"ש אינו רשאי לחסום טענות צד לדיון
תיאור מצב:
מומחה התובעים טוען בחוות דעתו כי מהלך המדרגות הפנימי בדירה, נוגד את תקנות התכנון והבניה בדבר מבנה מעקה/רום ושלח/רוחב ועוד, ולכן נדרש להרוס את המדרגות, לתכנן מדרגות אחרות על פי התקנות, ולבצע, בעלות X שקלים.
מומחה הנתבעת (חברת בניה) טוען כי המדרגות תקינות ואין בהן שום ליקוי.
מומחה בית המשפט טוען בחוות דעתו, כי התקנות שאותן ציין מומחה התובעים - לא חלות כלל על דירה, ולכן אין ליקוי. כמובן שכפועל יוצא מחוות דעתו, לא חישב ולא קבע שום סכום כספי בעניין המדרגות.
בדיוק מצב כזה נדון בבקשת רשות ערעור (בר"ע) 1485/91 אולמן ואח' נ' רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ, שופט: נחמן קליינברגר, בית המשפט המחוזי בחיפה, פסק דין מיום 25.12.1991 (לא פורסם, מופיע בספר "עדות מומחה" מאת א' בן-עזרא בהוצאת "שי-ספרות משפטית", ביחד עם הפרוטוקול עמ' 369 עד 375).
בתיק זה, (טרם הערעור), בפני שופט בימ"ש השלום אורי קיטאי, הגיש עו"ד אלי הכהן ז"ל דרך ביהמ"ש שאלות הבהרה למומחה ישראל דימנט, בעניין עלות הריסת המדרגות, תכנון ובניה מחדש, ככל שיתברר כי התקנות האמורות כן חלות עליהן, אולם הנתבעת התנגדה, בטענה כי זו שאלה היפותטית, שהרי המומחה כבר קבע בחוות דעתו כי התקנות לא חלות על דירה. בית המשפט קיבל את התנגדות הנתבעת. על כך הוגשה בר"ע שנדונה בבית המשפט המחוזי, שהחליט כדלקמן:
"ער אני לכך, שלחוות דעתו של מומחה אשר מונה מטעם בית המשפט בהסכמת כל הצדדים יש משקל רב, אך עדיין מסקנותיו של המומחה טעונות בדיקה ואישור של בית המשפט. מה גם, ובית המשפט הוא שצריך לפרש אם הקבלן עמד בהתחייבויותיו לפי תנאי הסכם הבניה אם לאו.
מדובר בשש שאלות שלא ניתנה רשות להציגן למומחה בעת חקירתו, ובכולן התבקש הוא לומר מה עלות תיקונו של הליקוי שקיומו נטען על ידי המבקשים וביניהם גם המומחה עצמו קבע את קיומו של הליקוי, אך לא קבע את עלות תיקונו.
נראה לי, ששופט השלום המלומד היה מיטיב לעשות אילו הרשה את השאלות, כך שבשלב ההכרעה בשאלות שבמחלוקת היו לפניו נתונים מלאים לגבי אותם הליקויים שהמומחה הכיר בקיומם והליקויים שקיומם שנוי במחלוקת והם טעונים הכרעתו של בית המשפט.
בהסכמת באי כוחם של הצדדים הריני דן בבקשה זו למתן רשות לערער כאילו ניתנה הרשות והוגש הערעור על פי הרשות שניתנה.
בנסיבותיו של מקרה זה הגעתי לכלל דעה כי דינו של הערעור להתקבל וזאת מהנימוקים שפורטו לעיל. אשר על כן אני מקבל את הערעור, מבטל את החלטותיו של בית משפט קמא שבהן נתקבלה התנגדות לשש שאלות שהופנו לעד המומחה על ידי בא כוח המבקשים, כמפורט בבקשה, ומורה בזה על מתן רשות לשאול אותן."
ראה גם החלטתו המנומקת של שופט בית משפט השלום ע' רנד בת"א 1273/91 ינאי מיכאל נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, לא פורסם, מופיע בספרי הנזכר "עדות מומחה" בעמ' 367-368, (עו"ד אלי הכהן ז"ל יצג גם כאן את התביעה) מיום 20.10.1992;
" החלטה
בעקבות חוות-הדעת שהגיש המומחה, הציג בפניו בא-כוח התובעים שאלות הבהרה במכתב 16.9.92.
בתגובה למכתב הנ"ל הודיע המומחה, כי בכתב המינוי שלו לא מצא שעליו להעריך את עלויות התיקון, לפי הצעות של צד זה או אחר. כמו-כן, סובר המומחה, כי אין מדובר בשאלות הבהרה, כי אם בהתערבות לגבי עלויות תיקונים, על-פי קביעות והנחות של בא-כוח התובעים.
נראה לי, כי משסובר בא-כוח התובעים, כי קביעותיו של המומחה אינן עומדות בכפיפה להוראות תקן או תקנות, בעוד שהמומחה לא ראה לנכון לקבוע עמדה בעניין זה, או שבחר במודע שלא למצות את הדין על פי התקנות או התקן, אזי רשאי בא-כוח התובעים להציג בפני המומחה שאלות שיתייחסו למקרה שבית-המשפט ימצא שיש מקום לנהוג על פי התקנות או התקן ולא להתעלם מהסטיה או החריגה. לאור האמור, נראה לי, שבא-כוח התובעים רשאי גם להציג שאלות למומחה, למקרה ובית המשפט אכן יאשר את עמדתו, וזאת גם אם מסתבר שהבקשה מתייחסת להערכות לגבי עלויות, או לגבי מהות עבודות תיקון, שיהיה לבצע במקרה ובית-המשפט יאשר את עמדת בא-כוח התובעים.
היות ובא-כוח התובעים הסכים לוותר על שאלתו בסעיף 44.1 המכתב הנ"ל, נראה לי, כי לבד משאלה זו, ראוי שהמומחה יתייחס ליתר השאלות, על פי מיטב ידיעתו וניסיונו.
המומחה מתבקש, איפוא, להשיב לשאלות שבמכתב הנ"ל, וזאת ככל האפשר עד לישיבה הבאה, אותה אני קובע לתאריך 26.11.92 בשעה 10.15.
ניתן והודע היום 20.10.92 במעמד באי כוח הצדדים.
ע' רנד, שופט"
מראה מקום;
1) בר"ע 1485/91 אולמן ואח' נ' רסקו, בית המשפט המחוזי בחיפה, שופט: נ' קליינברגר, מובא בספר "עדות מומחה".
2) ת"א 1273/91 ינאי מיכאל נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ ואח', בית משפט השלום בחיפה, שופט: ע' רנד, מובא בספר; "עדות מומחה".
3) "עדות מומחה" מאת א' בן-עזרא, בהוצאת "שי - ספרות משפטית", 2001.

