עקרונות בעיצוב מטבחים
בתקופתנו, המטבח הוא מקום ראווה מרכזי בדירה, מחובר עם פינת האוכל והסלון כיחידה אחת שמאופיינת רק על פי הריהוט והמבנה - חלפו ימי סבא וסבתא בהם דירות מגורים, ובעיקר "דירות שיכון" כללו מטבח סגור על ידי דלת, כחדר בדירה.
בבית הורי ז"ל בקרית חיים מערבית, רחוב אברבנאל 81 (מקודם: רח' ע"ב מס' 57) - דירה בבית משותף בן 4 דירות - המטבח שהיה בן 6 מ"ר, כלל חלון גבוה ודלת צירית אטומה (כדלת חדר שינה) אשר חלק מהזמן - בעיקר בשעות הפעילות של המטבח - הייתה סגורה, ולכך היא נועדה.
הדירות עדיין קיימות.
מדובר בשיכון שנבנה לפני 75 שנה.
אשתי, אדריכלית-הפנים ציפורה בן-עזרא, ז"ל, תכננה דירות מגורים ומקוואות, ובנייני ציבור, בכל רחבי הארץ, והיה לה מסר ברור לגבי עיצוב המטבח, שכלל מספר עקרונות:
מראות נוף
על פי תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל - 1970, התוספת השנייה, תקנה 2.21, אשר הותקנה בשנת 1970, נדרש כי סף עליון בחלון המטבח לא יפחת בגובהו מ - 2 מ' מהרצפה, ותקנה זו הייתה מחייבת ובת תוקף במשך 35 שנה.
בשנת תשס"ה, (2004), הדרישה לגובה 2 מ' בוטלה.
להלן תדפיס ממאמר שכתבתי באתר www.benezra.co.il ביום 05.05.2015 "התכלית של תיקוני ליקויי בניה":
"ראה להלן התייחסותה של השופטת רחל ערקובי לנושא אוורור המטבח בת"א 12806/03 אוזנה אביבה נ' דן הלל ואח', בית משפט השלום בתל אביב, פדאור 05 (30) 197.
הסבר הכרחי:
מאז תש"ל ועד תשס"ה, במשך שלושים וחמש שנה, חלה תקנה 2.21 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל – 1970, התוספת השנייה), לפיה נדרש כי גובה הסף העליון של חלון המטבח יהיה לפחות 200 ס"מ מהרצפה.
הבסיס לדרישה של גובה חלון המטבח הוא בייחודו ובתפקודו של המטבח, אשר אינו דומה לשאר החללים בדירה: במטבח מצטברים אדים, ריחות, רעלים - שאותם צריך להוציא ולהרחיק מהדירה.
קיים יתרון חשוב נוסף לחלון המטבח הגבוה: בדרך כלל חלון המטבח מותקן מעל משטח העבודה, ובהיות החלון גבוה, לא יהא קיר אטום מול עיניו של העוסק בהדחת כלים ובשאר העבודות - אלא חלון, שאולי אף נשקף ממנו נוף, ובכל מקרה החלון מהווה מוקד יותר מעניין מאשר קיר או ארון.
תיקון תשס"ה לתקנות ביטל את ההגבלה בנושא גובה סף עליון של חלון המטבח.
בכל מקרה, התקנות מתירות, אז וכיום, איוור חליפי באמצעות וונט [איוור מכני]. האיוור המכני ננקט בכל מקרה בו אין אפשרות להתקין חלון הפונה אל אוויר חוץ. להלן ציטוט מתוך פסק דין אוזנה:
"אוורור המטבח
בקטגוריית שלד הבניין לחוות הדעת של המומחה סעיף (1.1) נמצא שהמשקוף העליון במטבח מוצב בגובה 168 ס"מ מהרצפה וזאת בניגוד לתוספת השנייה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) שם נקבע רף מינימאלי של 2 מטר, קרי סטייה של למעלה מ-30 ס"מ.
אינני מצפה מקונה סביר כי ידע מהו גובהו של משקוף עליון במטבח על פי התקנות ועל כן קובעת כי ההתיישנות על ליקוי זה תחל ממועד גילויו על ידי המומחה מטעם התובעים.
בחוות דעתו טוען המומחה מטעם ביהמ"ש, כי ייתכן שבחוות הדעת של המומחה מטעם התביעה התווסף בשכלול הנזק הכללי גם עלות היתרי הבניה ובדיקת השלד הנחוצים על מנת לבחון האם ניתן לבצע את התיקון ועל כן עלות התיקון הגבוהה.
המומחה מטעם ביהמ"ש מצא פתרון יצירתי ופרקטי להשאיר את החלון במקומו בניגוד לתקנות ובניגוד לתכנון, ולתקן את הבעיה בהתקנת אוורור מלאכותי במטבח בעלות של 1000 ₪. (להלן: וונטה).
אינני מסכימה אם גישה זו של המומחה, אכן פתרונות ותחליפים לליקויי בניה אלו ואחרים תמיד ניתן למצוא, אך לא לשם כך נתבקשו שירותיו של המומחה, ואינני משוכנעת כי מציאת אותם תחליפים הם תפקידו, במיוחד כאשר הליקוי כן ניתן לתיקון, אינו בלתי הפיך, ואף אינו כרוך בהוצאה כספית משמעותית.
אינני סבורה שהפתרון לטעות שנעשתה יהיה בשיטת "ההדבקה" של פתרון יצירתי וחלופי אחר.
מלבד מבחן התוצאה הסופית של הפתרון האפשרי, יש מקום לבדוק מדוע על הקונה להיות שבע רצון מאותו פתרון יצירתי כמו אותה "וונטה" שהעלה המומחה? האם הוונטה מהווה תחליף ראוי ושווה ערך לחלון במטבח? האם החסרונות של הוונטה כגון צריכת חשמל ויצירת רעש בזמן העבודה מוצדקים ותואמים לדרישותיו המקוריות של הקונה בבואו לקנות את הדירה? האם מבחינה עיצובית ואסטטית אותה וונטה שווה ערך לחלון המשקיף החוצה, במיוחד כאשר גובה החלון הינו מתחת לגובה העיניים של האדם הממוצע? והשאלה הבסיסית מכולם האם בימ"ש יכול לכפות על קונה פתרון שאינו מתיישב בהכרח עם דרישותיו או רצונותיו המקורים בבואו לקנות את הדירה?
מלבד השאלות שהועלו כאן ישנה את החובה של חוק המכר (דירות) אשר מטיל על המוכר חיוב קוגנטי לספק דירה שמרכיביה זהים לתקנים הרלוונטיים. במקרה שלנו ניתן למצוא חשיבות למרכיב הבטיחות בגובה וגודל של החלון במטבח וזאת לצורך הוצאת אדים ורעלים למיניהם.
על כן אני קובעת כי על הנתבעים לשלם את מלוא עלות הזזת החלון כפי שדרשו התובעים בכתב תביעתם וכפי שקבע המומחה מטעמם בסך של 3800 ₪."
כלל חשוב אפשר ללמוד מפסק דין זה, והוא, מועד גילוי העילה. מועד גילוי העילה בעל חשיבות רבה, כי ממועד זה מתחיל מרוץ ההתיישנות. בית המשפט היה מודע לכך שהדיירים ראו את חלון המטבח מהיום הראשון, אולם מכיוון שלא ידעו מהן התקנות המחייבות, היה גובה חלון המטבח לגביהם ליקוי נסתר [ליקוי שקוף].
מומחה בית המשפט בתיק אוזנה כלל בחוות דעתו פתרון זול ונוח לקבלן בנושא ליקוי האוורור במטבח, והוא, איוור מכני באמצעות וונט.
בית המשפט לא התפתה לקבל את פתרונו של מומחה בית המשפט, ואימץ את פתרון מומחה התביעה והוא – הגבהה בפועל של חלון המטבח, כדי שגובהו יהיה בהתאמה לתקנות, כלומר, 2 מ' ולא פחות, אף על פי שנמצא בהישג יד פתרון חליפי תואם תקנות וזול בהפרש רב."
הטעם של ההוראה (שבוטלה, כאמור, לאחר שהייתה מחייבת במשך 35 שנה עד שנת תשס"ה) - הוא ברור: מי שעושה כלים או כל פעילות אחרת באזור משטח העבודה והכיורים במטבח, לא אמור לראות קיר אטום, וראוי כי מול עיניו יהיה חלון שגובהו (סף עליון) 2 מ' לפחות, ממנו נשקף נוף חוץ או חלל חוץ כלשהו.
אשתי ציפורה, תכננה בניינים ומטבחים גם בכל תקופת חלות התקנה, וגם לאחר מכן עד 2026, ושמרה בכל העת על כלל תכנוני בסיסי לפיו מעל הכיורים ומשטח העבודה הכי הומה במטבח - יתוכנן חלון שגובהו 2 מ', והמשמעות היא כי לא יהיה באזור זה ארון חלון מטבח עליון.
ניקיון וסדר
עיקרון נוסף שציפורה יישמה בתכנון מטבחים הוא, הפרדה בין מקום האשפה לבין ארונות המטבח.
ארונות המטבח נועדו להכיל מצרכי מזון וכלי מטבח - ואלה חייבים בהקפדה יתירה מבחינת ניקיון.
לא עלה על דעתה - לכלול באותו חלל, לרוב כפי שמקובל - תחת כיורי המטבח, את פחי האשפה.
וזאת, כאשר בכל אלפי ועשרות אלפי דירות מכל סוג ומין, כלולים פחי הזבל - בתוך ארונות המטבח.
פחי האשפה - מקומם מחוץ לארון המטבח, ולא בתוכו.
רגלי ארון
רצוי כי ארון המטבח יהיה צף ולא צמוד לרצפה.
בהיות הארון צמוד לרצפה, הפנל המחבר את הארון עם הרצפה וכן רצפת הארון ניזוקים מרטיבות ומוסתרים מהעין. דבר זה יוצר ריכוז של רטיבות ועובש, וכל הכרוך בכך, שלא רואים וקשה לטפל בהם.
לפיכך, יהא ארון המטבח נפרד מהרצפה המרוצפת, ומוגבה ממנה על ידי רגלי ארון בגובה 10 ס"מ עד 12 ס"מ המאפשרים ניקוי וטיפול.
רגלי הארון יהיו מעץ מוגן מים או ממתכת אל-חלד.
המאמר מוקדש למעצבת-פנים והנדסאית-אדריכלות ציפורה בן-עזרא ז"ל.

