זקן ומשמעותו

כבר ידועה המחלוקת בדבר פירוש המלה זקן. אמנם אין מחלוקת כי זקן הוא בא בימים, ופירוש אחר – חכם [ראה 1 ו- 4 על פי אבן-שושן], אלא שהמחלוקת היא לגבי ההתאמה של הפירוש הנאות למלה המופיעה בהקשר זה או אחר. כך למשל חלוקים רש"י והרמב"ן באשר לכוונת הכתוב בפסוק "והדרת פני זקן" – בעוד רש"י גורס כי הפסוק מכוון לחכם, הרי הרמב"ן גורס כי הפסוק מכוון לכל זקן, אפילו אשמאי.

בפרשת וישב, בראשית ל"ז ג' נאמר –

"וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו, ועשה לו כתונת פסים".

רלב"ג [רבי לוי בן גרשון] מבאר בפירושו לתורה:

"בן זקונים. הוא כמו ילד זקונים לפי הפשט. וזה שכבר היה יעקב זקן כאשר הוליד אותו, כי היה אז בן צ"א שנה. אלא שכאשר יפורש העניין כן, הנה יסופק על זה, וזה שכבר היה זקן גם כן כשנולדו הרבה משאר בניו. כי היה בהם שלא היה גדול מיוסף כי אם שנה, או שנתיים או שלוש או ארבע או חמש, ואין ספק שכבר היה יעקב זקן כשהיה בן פ"ו שנה. ובכלל הנה כולם היו בני זקונים, כי כבר היה יעקב יותר מע"ז שנה כשנולד ראובן. ואם שהרצון בזה שהוא היה יותר זקן כשהוליד יוסף ממה שהיה כשהוליד שאר בניו, הנה זה בלתי צודק, כי כבר היה יותר זקן כשנולד בנימין. ואחשוב שזה הספק יותר כשנאמר שיוסף היה ליעקב במדרגת בן זקונים שבא אחרי הייאוש, ולזה תתקשר יותר אהבת האב בו. ... וראוי שתדע שלא יתכן, לפי הפשט, שיפורש "זקנים" מעניין חכמה, כטעם "זקנים משער שבתו" (איכה, ה', י"ד), שאם היה העניין כן, לא היה אומר אלא כי בן זקונים הוא, ולא ייאמר כי בן זקונים הוא לו, וזה מבואר בנפשו, כי ייראה מזה המאמר שאיננו בן זקונים במוחלט, אך הוא בן זקונים לו. ואם היה חכם, הנה ייקרא חכם במוחלט, לא בסמיכות ליעקב".

לפי הרלב"ג, הכוונה כאן למונח "בן זקונים" הוא מיוחד ובכל מקרה אינו על פי הפשט. מצד אחד, לא מדובר בבן זקונים מחמת הגיל המופלג של יעקב, כי ההבדלים בגילי האחים אינו רב, מה גם שהיה ליוסף אח צעיר ממנו – בנימין.

מצד שני, גם הפירוש כי מחמת חכמתו של יוסף מכונה יוסף בן זקונים אינו מתאים – כי במקרה כזה לא היה נאמר "בן זקונים הוא לו", אלא – "בן זקונים הוא", שכן החכמה אינה מכוונת כלפי היחיד ["לו"], אלא כלפי כל.

פירושו של רלב"ג במקרה הנדון הוא, כי יוסף מכונה בן זקונים מאחר ש"בא אחרי הייאוש" – נולד אחרי ייסורי המתנה רבים, כי רחל אמו עקרה הייתה.

לגבי חכמתו של יוסף – עליה דובר לאחר מכן, לאחר שגדל בשנים.

על פי מילון אבן שושן: זקן 1. בא בימים, מי שהגיע לאריכות ימים: "מנער ועד זקן" (בראשית י"ט ד'). 2. ראש, נכבד: "זקן ונשוא פנים" (ישעיה ט' י"ד). 3. סב, אבי האב או אבי האם: "רכוב הייתי על כתפו של זקני" (בראשית רבה ט'). 4. חכם, מלומד מופלג, בקי בהלכה: "ואין זקן אלא חכם" קידושין ל"ב).