העמדת חוו"ד מומחה במבחן

בשגרת העבודה המקצועית, נתקלים לא אחת עם חוות דעת מומחה בית המשפט המקפחת באופן קיצוני את הדיירים, וצריך להתמודד עם מצב זה.

בדרך כלל – ואפילו כמעט תמיד, פרט למקרים יוצאי דופן – בית המשפט יעדיף את חוות דעתו של מומחה בית המשפט על פני חוות דעת אחרות.

לכן, הדרך העדיפה להתמודד עם חוות דעת שגויה וחד צדדית של מומחה בית המשפט, היא – לכאורה, הסיכויים להתמודדות כזו הם קלושים, לאור פסקי דין רבים המסבירים והמבהירים כי להעמידה במבחן המציאות.

המומחה אמר שעלויות תיקוני הרטיבות הם 2000 ₪?

יש להגיש בקשה, שהנתבעת תתקן בפועל ותבטל את הליקויים, ובלבד שהדירה תהיה בסופו של יום יבשה, ונחזה [יחד עם בית המשפט] בעלות האמיתית של העבודות.

המומחה טען שמדובר ברטיבות עבר, שכבר יבשה ועתה יש רק כתמי רטיבות ולא רטיבות?

תיק בית המשפט יושהה/יוקפא/יעוכב עד לאחר עונת החורף הקרובה, ונראה ביחד עם בית המשפט, האם התיאוריה של מומחה בית המשפט "מחזיקה מים", או שהיא רק אחיזת עיניים...

בת"א 14095-06-12 שיר בר ולאה כהן נ' קי.בי.ע. בע"מ ובהרי בע"מ, בית משפט השלום בתל-אביב, מונה המומחה דן אורמן מטעם בית המשפט.

בשתי הדירות של התובעות, נתגלו ליקויי איטום חמורים בשילוב עם ליקויי ניקוז וליקויי צנרת, ומומחה בית המשפט אמד את עלות התיקונים בסכום נמוך ממה שקבע מומחה התביעה (כותב שורות אלו). לו היה מתמשך ההליך המשפטי בדרך שבה הוחל, יש להניח כי התובעות היו מקבלות פיצויים כספיים שלא היו מספיקים כדי לבטל את ליקויי האיטום, והדירות היו נשארות רטובות.

במצב דברים זה, הוגשה לבית המשפט בקשה כי הנתבעת תבצע תיקונים על מנת לבטל את ליקויי האיטום, בפיקוחו של מומחה בית המשפט מר דן אורמן, בקשה שאושרה ע"י ביהמ"ש.

המנגנון היה הפקדת כספים לפי קביעת מומחה ביהמ"ש בקופת ביהמ"ש, לצורך תיקונים, ועל דן אורמן הוטל לאתר קבלן איטום שיבצע את העבודה במחיריו.

עד כה, עלויות התיקונים התרחבו לכדי פי 2 מההערכות של דן אורמן, וטרם רואים את האור בקצה המנהרה...

בת"א 34974-08-11 קרני שילר נ' כוכב – חברה לבנייה ונכסים והשקעות בע"מ, בבית משפט השלום בקריות, מונה המהנדס יוסי לזר כמומחה מטעם בית המשפט, ובנושא ליקויי האיטום נפערו מחלוקות בין ממצאיו של מומחה בית המשפט לבין הממצאים של מומחה התובעת, כותב שורות אלו. לטענת מומחה בית המשפט, כל בעיית האיטום נפתרה זה מכבר, כי היא נבעה מפיצוץ צנרת שתוקן.

לטענת מומחה התובעת, הבניין סובל מליקויי איטום בגלל היעדר איטום מסד ולכן יש חדירת רטיבות אל פנים הדירה דרך קירות החוץ של הבית ובנוסף, יש גם חדירת רטיבות דרך הרכוש המשותף.

החורף הגיע, והמציאות הוכיחה כי מומחה בית המשפט שגה בחוות דעתו.

התובעת הגישה בקשה לבדיקה חוזרת לאור החמרת הרטיבות בעקבות החורף, מה שמוכיח כי התיאוריה של לזר כשלה.

בית המשפט החליט:

"בניגוד לטענת הנתבעת גם אני אינני סבורה כי כל טענה נוספת הנוגעת למקור הרטיבות בדירתה מהווה הרחבת חזית אסורה, שכן הטענה בדבר העדר איטום מספיק למסד הדירה הועלתה בחוות הדעת מטעם התובעת, ולפיכך, ככל שיתברר שהרטיבות בדירה נגרמת מרטיבות שמקורה בקרקע (וללא קשר למעשה למקור אותה רטיבות), הרי שיש בכך להצביע על תימוכין משמעותיים לטענת התובעת ביחס להעדר איטום מספק למסד.

לטעמי, מרגע שהמומחה אישר בדו"ח הביקור כי אכן קיימת החמרה ברטיבות בה הבחין בעת ביקורו לפני 3 שנים, הרי שנשמט הבסיס תחת הנחתו הבסיסית אז, כי מקור סימני הרטיבות שראה בדירה באותה נזילה ישנה, ומשכך קיים הצורך לברר מה מקור הרטיבות בכדי שניתן יהא לקבוע באם קיימת אחריות של הנתבעת לגביה, ובהתאמה, מה הם הפתרונות האפשריים/מיטביים להביא להסרת הרטיבות ומניעת חזרתה.

משכך, אני מורה למומחה מר יוסי לזר, להגיש לבית המשפט הצעה מפורטת כאמור בפתח החלטתי זו. לאחר קבלת ההצעה, ובהתאם לעלויות שיכללו בה, אבחן על מי יש להטיל את העלויות הנדרשות לצורך ביצוע הבדיקה ובהתאם ינתנו הוראות באשר להמשך ניהול ההליך."

המסקנה המתבקשת משני אירועים אלו היא, שאם מומחה ביהמ"ש מחווה דעה מקצועית הפוגעת בזכויות הדיירים – הדרך הכי יעילה להתמודדות מול חוות דעת שכזו, היא העמדתה במבחן המציאות.