שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' עמוס ועליזה ידין
ערעור אזרחי מס' 669/86 שכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' עמוס ידין, 02/04/1989
שכון ופיתוח לישראל בע"מ
נגד
1. עמוס ידין
2. עליזה רז
בבית המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים [2.4.89]
לפני השופטים א' ברק, ש' לוין, א' גולדברג
פסק-דין
השופט ש' לוין:
1. בערעור זה מתעוררות שלוש פלוגתאות בלבד המחייבות התייחסות: האחת, האם מבחינה דיונית היו המשיבים רשאים לעורר את שאלת פסלותו של המוצג נ/13, ללא טיעון בעניין זה בכתב התביעה;
שנית,האם עקב העברת דירתה של הגב' רז לאחרים פקעה זכותה לתבוע נזקים עקב הפגמים הניכרים שנתגלו בדירתה; ושלישית האם התנאי ב-נ/13, לפיו ויתרה גב' רז על טענותיה כנגד המערערת, הוא תנאי מקפח.
אין בערעור זה כל ממש, וחבל שהוא הוגש.
2.אין ממש בטענה המתייחסת לשאלה הראשונה, גם אם מתעלמים מטענות אחרות שהמשיבים טענו לפנינו. אמת נכון הדבר, שמי שטוען נגד עילת פטור בחוזה אחיד, עליו חובת הטענה והראיה: ע"א 685/81[1].
כיוון שמוצג נ/13 לא שימש עילה לתביעת המשיבים, פשיטא שלא היה עליהם לתקוף בכתב התביעה את סעיף הפטור שבו. אשר לתניית הפטור בסעיף 4(ג)(1) שבהסכמי הרכישה (מוצגים ת/7,ת/8), הרי שסעיף זה אינו חל על הנסיבות דנן, מטעמים שפירט בית המשפט קמא, ושוב לא היה על המשיבים לטעון לבטלותו בכתב התביעה ולהוכיח את טענתם.
גם דינה של הטענה השנייה להידחות. השאלה, אם זכויותיהם האובליגטוריות של המשיבים נותרו בעינן עם העברת הדירה, תלויה בנסיבות. במקרה שלפנינו אך ברור הוא, שהמערערת מנסה להתחמק מן ההתחייבויות החוזיות שנטלה על עצמה. היא טוענת שזכותם של כל המשיבים פקעה עקב ההעברה, ומאידך גיסא היא כופרת או אמורה לכפור בזכותם של הקונים לתבוע אותו נזק. אך במקרה שלפנינו ברור הדבר מן הראיות, שהמשיבים שיירו לעצמם עם המכירה את הזכות האובליגטורית לתבוע את נזקיהם.
לעניין הטענה השלישית, מקובלת עלינו עמדתו של בית המשפט המחוזי.
בסיום פסק-דינו כתב השופט המלומד את הדברים הבאים:
"כבר הבעתי את דעתי באוזני הפרקליטים הנכבדים על גישתה של שו"פ (שיכון ופיתוח לישראל בע"מ) לתביעות מסוג זה (בפניו הובאו יותר מעשרים תביעות מסוג זה נגד שו"פ). הייתי מצפה מכל מוכר הגון שמכר חפץ פגום, כי יחליף או יתקן מיד את הפגם, ויתנצל ויפצה את הקונה על הטרדה ועוגמת הנפש שנגרמו לו; ואת חשבונותיו יסדיר המוכר אחר כך עם היצרן של החפץ הפגום. המוכר לא יגרור את הקונה לבית המשפט, גם אם לא היה כל אשם במוכר. לא כן נוהגת שו"פ, שהיא חברה ממשלתית-ציבורית. היא ממצה את כל זכויותיה במשפט, למרות שברור שהקונה בודאי אינו אשם שמכרו לו דירה פגומה...".
לא נחה דעתה של המערערת, והיא הגישה לפנינו ערעור טרדני זה, שאין לו כל אחיזה בדין, ושמטרתו להגן על דרכי מסחר בלתי הוגנות.
אנו דוחים את הערעור. על יסוד תקנה 514 לתקנות סדר הדין האזרחי,תשמ"ד-1984, אנו מחייבים את המערערת לשלם למשיבים הוצאות בסכום של 10,000 ש"ח ולאוצר המדינה הוצאות בסך 10,000 ש"ח. לסכומים אלה ייתוספו הפרשי הצמדה וריבית מהיום.
השופט א' ברק: אני מסכים
השופט א' גולדברג: אני מסכים
הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט ש' לוין.
