טראמפ, כמו נתניהו, במערכת בחירות נגד: ה"דמוקרטים", התקשורת והסקרים

בנימין נתניהו כבר הספיק לשכוח, את מה שדונאלד טראמפ חווה בשנת תעמולת הבחירות לנשיאות בארה"ב - שנה סוערת, שלא תישכח במהרה, ויש להניח כי ילמדו באקדמיה את מאורעותיה.

האפקט של לוחמה פסיכולוגית הידוע על השפעתו במלחמה, הוא בעל השפעה ותפקיד מרכזי גם במערכות בחירות. אלא שההשפעה של אפקט זה בבחירות, עלולה להפוך כיוון, ולפגוע דווקא במי שנוקט ביישום המלחמה הפסיכולוגית נגד יריבו.

בישראל, בבחירות לכנסת ה- 14, שהתקיימו ב- 29/05/1996, ניצב בנימין נתניהו מול שמעון פרס וזכה בהפרש זעום, נגד כל הסיכויים - כפי שסיכויים אלו הופיעו בכל הסיקורים, ולאכזבת העיתונות המובילה במדינת ישראל.

הבחירות הללו נערכו חודשים ספורים לאחר רצח רבין, כשראשי המפלגות ה"דמוקרטיות" בישראל המזוהות עם השמאל ההזוי, ניצלו ככל יכולותיהן את אירוע הרצח, כדי ליצור אווירה עכורה מנותקת מהמציאות, מציאות שטרם הובהרה עד תום [עד היום יש חילוקי דעות בעניין הרצח, מבצעיו ומניעיהם, ועד היום ישנן שאלות פתוחות וחקירות שאין עדיין היתר לפרסמן]. באווירה עכורה זו, הואשמו מפלגות הימין והמרכז ברצח, כמו גם המתנחלים כקבוצה הומוגנית, ללא שום זיקה למציאות, וגם מטעם זה - מוצדק הכינוי "הזויי השמאל הקיצוני" למאשימים.

וההאשמות - פעלו, כפי שנרמז לעיל, לרעת המאשימים, כי הציבור לא הסכים לקבל אותן "כזה ראה וקדש", והפעיל שיקול דעת עצמאי וחכם.

אז נכון שהלכנו לישון עם תחושה שפרס ייבחר, אך התעוררנו בבוקר ליום חדש, בהנהגת הליכוד ונתניהו...

הבחירות לכנסת ה- 20 נערכו ב 17/03/2015 וגם בבחירות אלו חגג השמאל ההזוי במדינת ישראל וקשר כתרים ליצחק הרצוג, שנחשב על ידי הסוקרים והתקשורת למוביל, ושוב הלכנו לישון בידיעה כי הרצוג יכהן כראש ממשלה - אך קמנו עם שחר ליום חדש בהנהגת הליכוד, אשר הפתיע את התקשורת ואת עורכי הסקרים, למגינת לבם.

כשנשאלתי ערב בחירות אלו בארצות הברית - מי, לדעתי, ייבחר, היססתי לענות, ונזכרתי בתופעת התקשורת והסקרים אצלנו, שהיא - כך מסתבר - אינה תופעה מקומית כלל.

בארצות הברית, כבכל דמוקרטיה, כל אזרח רשאי להיבחר כנשיא, ומשנבחר - הוא נהפך באחת לאזרח הראוי לכהן במשרה רמה זו למשך תקופת הזמן שבחוקה.

כל אזרח יכול, וכל מי שנבחר - הוא גם ראוי מתוקף בחירתו.

אין בנמצא קריטריונים אחרים.

לכן אין רלוונטיות לטענות המועלות על ידי השמאל הקיצוני, [כאן בעניין הליכוד ושם בעניין טראמפ], טענות לפיהן "טראמפ אינו נשיאותי ואינו ממלכתי", "טראמפ מזלזל בזכויות נשים", "ביבי בזבזן ונהנתן", "כל מי שלא חושב - בוחר טראמפ/ביבי", "כל האינטלקטואלים בוחרים קלינטון", "טראמפ אסון לדמוקרטיה", "נתניהו נבחר תחת איום כי הערבים בדרך לקלפי במשאיות", וכו' וכו'.

להזכיר, הנשיא [או: ראש הממשלה] אינו כבול בכללי אתיקה נוקשים, וכוחו בא לו מרצון העם.

הטענות הללו הן תעמולה, ואם אכן החכמים בוחרים קלינטון [או יצחק הרצוג], מדוע הם לא מצליחים ליצור תעמולה כזו, שתגרוף את קולותיהם של ה"טפשים"? הנבצר הדבר מבינתם?

ואם כן, צא וחשוב היכן נמצאת החכמה...

השמאל ההזוי שכח את תלמודו:

ראה איוב, פרק כ"ח פסוק י"ב ולמד:

            "וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה"

חז"ל דרשו פסוק זה ללא סימן שאלה בסופו, ופרשו כי החכמה תימצא מאין, מהתבטלות עצמית, מביטול היוהרה והגאווה, ולא מתוך חשיבות עצמית, התנשאות וביטול עמדותיו של הזולת.

מדינת ישראל בהנהגת בנימין נתניהו תשכיל לשתף פעולה עם הנשיא החדש של ארה"ב דונאלד טראמפ, ויש לשתי מדינות אלו יעדים משותפים רבים, הנראים בעיני המנהיגים מאותה זווית והם באותה גישה מדינית.