תכסיסים פסולים
מעמדו של מומחה בית המשפט; תכסיסים בהן נוקטים מומחים למען נותני שכרם, והתייחסות בית המשפט לכך.
השגרה בנושא המומחיות היא, כאשר ישנם חילוקי דעות בעניין אי התאמות וליקויי בניה, מתנהלת בזה האופן:
-
מומחה התובע מכין חוות דעת לאור בדיקת הנכס.
-
מומחה הנתבע בודק את הנכס, כאשר חוות דעתו של מומחה התובע בידו, ומתייחס אליה בחוות דעת משלו.
-
מתמנה מומחה מטעם בית המשפט, אשר הוא צריך להכין חוות דעת בהתחשב בשתי חוות הדעת של מומחי הצדדים לדיון. במעמד בדיקת מומחה בית המשפט, מקובל בפרקטיקה הנוכחית, כי מומחי הצדדים יהיו נוכחים אף הם, כדי להסביר ולהבהיר את חוות הדעת שלהם, וכדי לטעון ולשכנע את מומחה בית המשפט - כל אחד בצדקת טענותיו.
כאן אנו מגיעים לצומת חשוב ומכריע. צומת הבדיקה של הכנס ע"י מומחה מטעם בית המשפט, הוא בר חשיבות לגבי המשכו של ההליך המשפטי, וזאת לאור ההתייחסות המיוחדת של בית המשפט לחוות דעתו של המומחה שמונה על ידו. לרוב בית המשפט נותן קרדיט מופרז למומחה מטעמו. מדובר בקרדיט לא מוצדק, אלא אם כן מדובר במינוי מוסכם. כאשר המינוי של מומחה בית המשפט לא מוסכם על הצדדים, לא קיימת שום סיבה להעדיף את חוות דעתו על פני חוות דעת מומחי הצדדים, שכן נקודת המוצא בחיווי דעה מקצועית חייבת להיות מותאמת לדרישות אחידות שבתקנות, ותנאי הפתיחה לבחינתן של חוות הדעת חייבים להיות שווים ואחידים.
תקנות האתיקה החלות על מומחים הן "תקנות המהנדסים והאדריכלים (כללים בדבר התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע) תשנ"ה – 1994", ואין בליתן.
תקנות אלו חלות על מומחי הצדדים כמו גם על מומחה בית המשפט, ולהלן ציטוט סעיפים 2, 3, 4:
"טובת הציבור
2. בביצוע שירותיו המקצועיים יונחה מהנדס או אדריכל על-ידי שיקולי בריאות הציבור
ובטיחותו.
מיומנות ורמה מקצועית
3. (א) מהנדס או אדריכל יבצע את שירותיו המקצועיים במיומנות וברמה מקצועית נאותה.
(ב) רשום מהנדס או אדריכל במדור כלשהו בפנקס המהנדסים והאדריכלים, בציון מסלול לימודי או מקצועי מסוים, והמהנדס או האדריכל ביצע שירותים מקצועיים שלא בהתאם למסלול האמור, יראוהו כמפר את תקנת משנה (א).
הגינות מקצועית
4. בכל ענין מקצועי יפעל מהנדס או אדריכל בהגינות תוך שמירה על כבוד המקצוע ועל – פי
שיקולים מקצועיים, ובנאמנות כלפי לקוחו."
משמעות הדברים היא כי אין שום הבדל בין מומחה צד לדיון לבין מומחה בית המשפט מבחינת החובות החלות עליהם בחיווי דעה מקצועי; אין בתקנות שום הבדל בדרישות.
המשמעות הנובעת מתקנה 2 היא כי על המומחה, בעבודתו המקצועית, להיות קשוב לבריאות הציבור ולבטיחות הציבור, ואל לו לזלזל בליקויי בנייה ובאי התאמות, שיש להם השלכות על בריאות הציבור ועל בטיחותו.
המשמעות הנובעת מתקנה 3 היא כי על המומחה להיות מיומן ומקצועי בתחום בו הוא מתבקש להביע את דעתו המקצועית, ועליו להימנע מלחוות את דעתו המקצועית בתחום בו הוא אינו בקי. אומנם בתקנה 3 מדובר בסיווג מקצועי על פי הרישום הפורמאלי בפנקס המהנדסים, אולם הנכון הוא כי האבחנה תהיה מותאמת לעיסוק ולידע המקצועי בפועל, שכן הרישום הפורמאלי בפנקס המהנדסים רווי שיבושים.
להלן שתי החלטות של בתי המשפט בעניין זה:
א. המהנדס דן אורמן
בית המשפט השלום בחיפה
ת"א 47120-12-11 קורי ואח' נ' פרוכטר ואח'
17 אפריל 2013
בפני כב' השופט רמזי חדיד
התובעים:
1. חיים קורי
2. נחמה קורי
נגד
הנתבעים:
1. לזר (אליעזר) פרוכטר
אליזבט (גילה) פרוכטר
החלטה
שקלתי טענות הצדדים ומצאתי לבטל את מינויו של המהנדס מר דן אורמן כמומחה מטעם בית המשפט.
מתגובת המומחה עצמו עולה כי לצורך מתן חוות דעתו עליו להיעזר במהנדס ממשרדו העוסק בתחום הקונסטרוקציה.
כאמור בהחלטתי מיום 21.2.2013, משמונה המהנדס דן אורמן כמומחה מטעם בית המשפט, ההנחה הייתה כי הוא מומחה בתחום הקונסטרוקציה. בפועל התברר כי מר דן אורמן נזקק לסיוע של מומחה אחר ממשרדו לצורך מתן חוות הדעת, מומחה אשר מעולם לא מונה על ידי בית המשפט. בנסיבות העניין, אני מבטל את מינויו של מר אורמן.
בד בבד עם מתן החלטתי זו ניתנת החלטה נוספת למינוי מומחה אחר מטעם בית המשפט בתחום הקונסטרוקציה.
המזכירות תמציא החלטה זו למהנדס דן אורנן וכן לצדדים. ניתנה היום ז' אייר תשע"ג, 17 אפריל 2013 בהעדר הצדדים.
רמזי חדיד, שופט
ב. המהנדס רפאל גיל
בבית המשפט המחוזי בתל- אביב יפו רע"א 1151/06
המערערת :
לבני מהנדסים בע"מ ח"פ 511642357
נגד –
המשיבים:
1. יוסי פוליטי [פאר], ת"ז 5377020
2. איריס פוליטי [פאר], ת"ז 5884943
3. עדיקא בניה והשקעות בע"מ, ח"פ 511710170
פסיקתא
נוכח הודעה המשיבים 1. 2, ו- 3 בבקשת הרשות לערעור הנ"ל אני דנה בבקשה כבערעור ומורה כדלקמן:
החלטת כבוד השופטת אסתר נחליאלי – חיאט מיום 20.12.05 בטלה.
להוציא את חוות הדעת של המהנדס גיל רפאל מיום 21.10.04 שהתקבל בתיק 1049/03 בבית המשפט השלום ברמלה, מאחר וכישוריו אינם עונים להחלטת בית המשפט הנכבד קמא מיום 1.03.2004.
לנוכח הסכמת הצדדים אין אני עושה צו להוצאות.
שרה דותן, שופטת
ניתן ביום 23.05.06
(שתי ההחלטות פורסמו באתר benezra.co.il)
המשמעות הנובעת מתקנה מספר 4 היא שהמומחה אומנם מחויב להיות נאמן ללקוחו, אך ביחד עם זאת נאמן כלפי כבוד המקצוע, והיה ויש התנגשות בין השניים (נאמנות ללקוח; כבוד המקצוע) – עליו לוותר על מינויו.
לאור זאת, אין חשש (כתנאי פתיחה) לכך שמומחה יחרוג מההוראות המחייבות כל מהנדס, וכל אדריכל.
בעניין זה שתי הערות:
א. הנדסאי, או מי שאינו הנדסאי ואינו מהנדס, אינו כפוף לתקנות האתיקה הנ"ל.
לדוגמא, במחלוקת בנושא חיפויי פסיפס בבניין גבוה בחיפה, מינה בית המשפט המחוזי בחיפה שמאי מקרקעין שאין לו שום השכלה [לא באדריכלות ולא בהנדסה] – והוא אינו מהנדס, אינו אדריכל, ואינו הנדסאי] - כמומחה מטעמו, כאשר הנושא שבמחלוקת הוא נשירת אבני פסיפס מקירות חוץ. אותו מומחה, לא נדרש כלל לתת דו"ח שומה, אלא להתמקד בפן ההנדסי.
הוא לא עבר יל תקנות האתיקה, כי הן לא חלון עליו. כאמור הוא אינו מהנדס ואינו אדריכל. השמאי בו מדובר נותר במינויו ואף נאחז בו, הביע בכתב את דעתו "המקצועית", ובשלב כתיבת דברים אלה התיק טרם הגיע לההוכחות...
ב. בע"א 86/86 אחד העם שפירא נ' לשם רבקה ואריה, בית המשפט המחוזי בחיפה, שופטים: מלכיאל סלוצקי, חנוך אריאל, יוסף מרגלית, מתח בית המשפט ביקורת קשה על מומחה צד לדיון שריצה את שולחו ומשלם שכרו. פסק הדין פורסם באתר: benezra.co.il
להלן ציטוט:
"המהנדס בן-עזרא פרט בחוות דעתו ת/1 את הליקויים שמצא בריצוף שבדירה, את הפתרונות לתיקון המצב והעריך את עלותם. על כך השיב המהנדס טיגרמן מטעם המוכרת בחוות דעתו נ/1. אין למעשה מחלוקת לעניין קיומם של הפגמים בריצוף שבחדרי ההורים והילדים והכללים כמתואר בנ/1 "שברים בפינות, שברים במקצועות, כתמים, קילופים, שקעים ונקבים". אלא שמאחר ולדעת המהנדס טיגרמן "הריצוף מתאים לריצוף סוג א'" לפי תקן שהציג, הרי שאין צורך בהחלפתו חרף קיומם של הפגמים שהוא עצמו מאשר את קיומם (ראה נ/1, סעיף 4(1)). הדעת אינה סובלת מסקנה שכזו. לא סיווגו של הריצוף הוא הקובע את הנזק אלא עצם עובדת קיומם של הפגמים במרצפות עצמן ובאופן ביצוע העבודה. ניסיונו של המהנדס טיגרמן להתלות בסיווגהתקני כעילה לאי ביצוע התיקונים הדרושים הוא לכשעצמו, גורע ממהימנותו וממיומנותו ומעלה עליו את החשד של נטייה לבעל הדין שהזמינו ומשל את שכרו, קרי המוכרת."
המסקנה היא כי אין עדיפות למומחה בית המשפט אשר מינויו אינו מוסכם על הצדדים על פני מומחה צד לדיון.
לעומת זאת, כאשר המומחה מטעם בית המשפט הוא מומחה מוסכם, יש לחוות דעתו עדיפות הנובעת מעצם הסכמת הצדדים מראש למינויו, על פני חוות דעת מומחי הצדדים, ועדיפות זו – יש לדעת – היא רק מכוח ההסכמה, ואינה מכוח מינויו.
יש ומומחה הנתבעת נוקט בשיטות פסולות כדי להיטיב עם שולחו. להלן דוגמא:
בתכסיס מקורי נקט המהנדס רפאל גיל – ראה רע"א 56359-09-16 גרנית כהן טיאב ודרור כהן נ' טופולסקי ושות' בע"מ, בית המשפט המחוזי בחיפה, שופטת: ברכה בר זיו, פסק דין מיום 6 דצמבר 2016 המובא להלן בשלמותו:
בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית –משפט לערעורים אזרחיים
רע"א 56359-09-16 טיאב ואח' נ' טופולסקי ושות' בע"מ
06 בדצמבר 2016
לפני כבוד השופטת ברכה בר זיו
המבקשים: 1. גרנית כהן טיאב
2. דרור כהן
נגד
המשיבה: טופולסקי ושות' בע"מ
נוכחים:
ב"כ המבקשים: עו"ד אביב גולדברג
ב"כ המשיבה: עו"ד מנור נחמיאס
פרוטוקול
ב"כ הצדדים:
מקבלים המלצת ביהמ"ש לפיה, המשיבה תגיד חוו"ד מומחה מטעמה, וכי בפני המומחה שמינה ביהמ"ש תעמודנה שתי חווה"ד. המומחה מטעם ביהמ"ש יקבע על פי שיקול דעתו, לאחר שיעמדו בפניו שתי ווה"ד של שני הצדדים, האם הוא מוצא מקום לנוכחות המומחים במועד ביקורו בדירה. המבקשים יאפשרו למומחה מטעם המשיבה לבקש בדירה לאחר תיאום המועד עם ב"כ המבקשים. חוו"ד המשיבה תוגש תוך 45 יום מהיום. לא יהיה צו להוצאות.
פסק דין
אני מאשרת את הסכמת הצדדים ונותנת לה תוקף של פסק דין.
אני מורה למזכירות להחזיר למבקשים את האגרה באמצעות בא כוחם.
ניתנה והודעה היום ו' כסלו תשע"ז, 06/12/2016 במעמד הנוכחים.
ברכה בר-זיו, שופטת.
הרקע לדברים לעיל הוא, שהשופט מיכאל ארדמן מבית משפט השלום קריות אפשר לנתבעת לשלוח את המהנדס רפאל גיל ללוות מטעמה את בדיקת מומחה בית המשפט, אף על פי שהנתבעת לא הגישה חוות דעת מטעמה, כדי ליצור יתרון דיוני/מקצועי לנתבעת בהליך זה.
על כך הוגשה בקשת רשות ערעור בפני בית המשפט המחוזי בחיפה, ובמסגרת בקשה זו המובאת לעיל – קיבלה השופטת בר- זיו את טענות המבקשים, והבהירה למשיבה כי המהנדס גיל לא יוכל להופיע ולהיות נוכח במעמד בדיקת המומחה מטעם בית המשפט, משלא הוגשה חוות דעתו. עוד יש לציין, מגמה חיובית שראוי לעודדה, והיא, כי מומחי הצדדים לא יהיו נוכחים בעת בדיקת מומחה בית המשפט. בתיק זה נפסק כי מומחה בית המשפט יחליט האם הוא מעוניין בנוכחותם, וזו התקדמות–מה בכיוון הרצוי.
אין לו, למומחה בית המשפט, מעמד להחליט החלטה בנדון.
ההחלטה צריכה להיות של בית המשפט, אשר הוא קובע את סדרי הדין, וההחלטה צריכה להיות - כי מומחה בית המשפט יבדוק את הנכס ללא נוכחות מומחי הצדדים, שכבר כתבו את חוות הדעת המקצועית שלהם וחזקה שהן ברורות.