תפריט חיפוש

ע"א 680/94 אשר מנחם נ' א' לוי קבלני בניין בע"מ

27 פברואר, 1996 |
בית המשפט המחוזי

ע"א 680/94 אשר ושרה מחנם נ' א' לוי קבלני בניין בע"מ

בית המשפט המחוזי בחיפה

בפני השופטים:

מ' סלוצקי – נשיא [אב"ד]

ח' פיזם – שופט

ומ' נאמן – שופט

המערערים:

אשר מנחם

אשר שרה

נגד

המשיב:

א' לוי קבלני בניין בע"מ

פסק דין

סגן נשיא מ' סלוצקי

1. בפנינו ערעור של פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה [כב' השופט צמח] שניתן בת"א 70/89 בתאריך 10.10.94.

המערערים רכשו מאת המשיבה, שהיא חברה קבלנית לבניין, דירה ברחוב אהרונסון 8 שברמת גולדה, על פי הסכם שנכרת ב- 22.04.86. הדירה היא דרת קוטג' [להלן: הדירה]. בבניין 3 דירות קוטג' בקומה ראשונה מעל עמודים ו-2 דירות פנטהאוז מעליהן. בדירה 2 מפלסים, בראשון חדר מגורים ומטבח ובשני שלושה חדרי שינה. הכניסה לדירה היא מרח' אהרונסון דרך קומת עמודים שבה 3 מחסנים ושני מקומות חנייה, מחסן אחד ומקום חנייה אחד השייכים למערערים.

לטענת המערערים הפרה המשיבה מספר תנאים בחוזה עימה ובגין הפרה זו הם תובעים פיצויים, שהסתכמו נכון לתאריך הגשת התביעה 02.01.89 לסך 117,296 שקלים.

בית המשפט קמא דן בצורה מקיפה ועניינית בראיות שהובאו בפניו ובטענות שנטענו, מונה מומחה מטעם בית המשפט בתחום הבנייה, מר בורישנסקי [מוצג חד/1] וחייב את המשיבה, לאחר דיון מקיף, לשלם למערערים את הסכומים המפורטים בסעיף 18 לפסק דינו.

2. הערעור מתחייב לאי זיכויים של המערערים בחלק מהסכומים שתבעו כדלקמן:

מומחה בית המשפט, המהנדס בורשינסקי, הגיש חוות דעת חד/1. בפסקה 2.3 קבע כי נגרם נזק ממשי במהלך המדרגות שבחדר המדרגות שעיקרו בטיחותי והפיצוי המגיע הוא חמישית מ-33% מערך עלות התיקון במלואו, בסך 6,000 שקלים, קרי, בסך 396 שקלים לדירה. הסכום הועלה בהסכמת ב"כ המשיב ל- 666 שקלים כשחלוקת הפיצוי היא בין 3 דירות בלבד.

טענת המערערים היא כי בית המשפט טעה בחישובו וכי לאור הסכמת ב"כ המשיב יש לזכות את מרשו ב-1/3 מעלות התיקון, קרי 2,000 שקלים. אין לקבל עמדה זו כאשר המומחה קבע שיש לזכות את כל הדיירים ב- 1/3 מערך התיקון, כלומר בסך 2000 שקלים כשסכום זה מתחלק ביניהם במקום בין 5 דיירים בין 3 בלבד.

3. בסעיף 4 לפסק הדין הנוגע לקביעת המומחה, בסעיף 2.4 לחוות דעתו נדונו הליקויים במדרגות הפנימיות בדירה. בית המשפט אמד את הפיצוי המגיע לסך 4,000 שקלים. עלות התיקון בשלמותו הוערכה על ידי המומחה לסך 7,669.5 שקלים. מעדות המומחה – ע' 15 שורה 8 – עולה שלא נעשה שינוי כלשהו במהלך המדרגות מטעם המערערים ויש, לכן, לחייב את המערערים במלוא עלות תיקונם. יש, איפוא, לזכות את המערערים בתוספת של 3,669.5 שקלים בפריט זה.

4. טענת המערערים המתייחסת לפסק 5 של פסק הדין לגבי ליקויים בבניית גובה חלון המטבח אינה מנומקת. בית המשפט קמא אימץ את עמדת מר לוי, מנהל המשיבה, כי בניית החלון במצבו הנוכחי תאמה את רצון המבקשים, ונעשתה לבקשתם ובהסכמתם וכך גם סבר בית משפט קמא.

גם לגבי גובה הדלתות והמשקופים שנדון בפסקה 7 של פסק הדין קיבל בית משפט קמא את הגרסה של מר לוי מטעמים שפרט, קרי, העברת צנרת מים חמים או מים דלוחים מעל לצנרת קיימת שחייבה הגבהת הרצפה וכתוצאה הקטנת מה בגובה הדלתות והמשקופים. המומחה בורישנסקי ציין בחוות דעתו כי לא נגרם נזק ממשי בשל דבר זה.

5. ההשגה הבאה נוגעת לפסקה 10 של פסק הדין הדן בליקויים המנויים בסעיפים 2.10 עד 2.13 ועד בכלל של חוות דעת המומחה ומתייחסים:

א. לליקוים בריצוף המתבטאת בשקיעה מקומית שולית אחת שעלות תיקונה הוערכה ל- 100 שקלים.

ב. ליקויי חשמל: נדרש תיקון ארון החשמל שהותקן ברמה ירודה בעלות של 100 שקלים.

ג. סגר חלון לקוי שעלות תיקונו 30 שקלים.

ד. ליקויים באטימות הגורמים לרטיבות בקיר. נקבע כי ליקויים אלה אינם באחריות המשיבה בעוד שתיקון בעיות קלות באיטום עבודת אלומיניום היא באחריות המשובה ועלותה 80 שקלים.

בשל ארבעה פריטים אלה זיכה בית משפט את המערערים בעלות תיקונם לפי קביעת המומחה.

6. פסקה 11 לפסק הדין דנה בפריט 2.14 בחוות הדעת של המומחה המתייחס לליקויים במקלט שהוא רכוש משותף. בית משפט קמא התייחס לליקויים שנדרש תיקונם: התקנת סולם קבוע, ניקוז המשטח, גובה המעבר למקלט שאינו בהתאם לתקנות. בית משפט, לאחר שהתייחס לעלות התיקונים שקבע המומחה, שלא הייתה ברורה לו די צרכו, חייב את המשיבה לשלם למערער סך 500 שקלים.

7. בעניין הטיח והצבע – פריט 2.17 בחוות הדעת, קיבל בית המשפט את עדות המערער כי זיהום הטיח חוץ בקטע מסוים נגרם עקב עבודות בנייה שביצעו עובדי המשיבה. המערער לא נחקר בנקודה זו. בית משפט העריך תיקון עלות זו לסך 500 שקלים. אין אנו רואים מקום להתערב בקביעותיו וממצאיו של בית משפט קמא בפסקאות 4 עד 7 ועד בכלל של פסק דין זה.

8. צודק ב"כ המערער בטיעונו בפסקה 9 לערעורו כי יש לזכותו במע"מ כפי שהיה במועד מתן פסק הדין עבור כל הסכומים שקבע בית משפט קמא לסך 7,831 שקלים שעל המשיבות לשלמו לו. אין כל יסוד לטענת ב"כ המשיבים שכספים אלה לא ישמשו לתיקון הפגמים שעבורם שולמו.

9. באשר לנימוק 10 לערעור המתייחס לפסקה 14 של פסק הדין לאי הקמת גדר סביב חצר ביתם קבע בית משפט עובדתית שהמשיבה לא התחייבה בהקמתו ובכך אין מקום להתערבותנו.

10. בסעיף 15 לפסק הדין מתייחס בית משפט לפיצוי בגין גובה התקרה במטבח, עוגמת הנפש שנגרמה למערערים והוצאות אחרות. העובדה שגובה תקרת המטבח הוא 238 ס"מ במקום הגובה התקני של 250 ס"מ לא הועמדה למעשה במחלוקת. בית משפט העריך את הפיצוי עבור נזק זה ועגמת הנפש שנגרמה לסך 4,000 שקלים. איני רואה יסוד בטיעונו של ב"כ המערערים להתערב בפריט זה. כן אין אנו רואים מקום להתערב בקביעותיו של בית משפט קמא בסעיפים 9 ו- 10 של פסק הדין.

11. בפסקה 16 לפסק הדין מתייחס בית משפט קמא להפרת סעיף 12 (ה) לחוזה הרכישה לפיו התחייבה המשיבה לגרום לכך שבתקנון הבית המשותף ייקבע ש"בעלי הדירות האחרות בחלקה יוותרו על זכות החזקה והשימוש ברכוש המשותף שהינו קומת העמודים של הדירה ויתנו הסכמתם לכך שלקונים תהא זכות השימוש והחזקה הבלעדיים בקומת העמודים והם יהיו רשאים לבנות ולהקים בקומת העמודים האמורה כל בנייה נוספת על פי שיקול דעתם הבלעדית".

בית משפט קמא קבע כי המשיבה הפרה סעיף זה בהסכם בכך שלא עמדה בהתחייבותה שקומת העמודים תהיה בחזקתם הבלעדית של המערערים. שמאי המקרקעין ברלינר העריך את ירידת ערך הדירה בשל הפרה זו שהתבטאה בן היתר בפגיעה בתחושת הפרטיות ובשלילת השליטה הבלעדית בשטח קומת העמודים בשיעור של 15,000 דולר מהטעמים שפירט בחוות דעתו. בית משפט קמא העריך את הפיצוי של המשיבה לשלם למערערת בשל הפרה זו לסך 20,000 שקלים. בית משפט קמא נימק את קביעת הפיצויים בסכום שקבע בכך שנמנע מהמערערים "לנצל" את חדר המדרגות וקומת העמודים לבנייה נוספת כפי שכתב בחוזה. "אני סבור כי יש להקטין את הפיצוי שקבע השמאי מר ברלינר" – פסקה י"ז בעמ' 51 לפסק הדין. נראה לי שיש מקום להתערב בקביעה זו. השמאי ברלינר העריך את הפיצוי בהתייחס לשני טעמים שפורטו לעיל. טעמו של בית משפט קמא הוא להוסיף ולא לגרוע על טעמו של השמאי. נראה לי לכן שהיה על בית המשפט לקבל את הערת השמאי ולהעמיד את הפיצוי בפריט זה ע"ס 15,000 דולר בשווי שקלי.

12. כך נראה לי טיעונו של ב"כ המערערים לעניין החיוב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל 6000 שקלים. אמנם בפסקה 18 (ה) לפסק הדין הוספה ו' החיבור למונח שכר טרחה אך כדי להסיר ספק, נראה לי שיש לקבוע כי ישולמו ההוצאות בתוספת ושכר טרחת עו"ד הכול כפי שקבע בית משפט קמא.

13. התוצאה היא שיש לקבל את הערעור בכך שלסכום שנפסק על ידי בית משפט יש להוסיף את הסכומים הבאים:

א. סך 3,669.5 שקלים.

ב. במקום סכום הפיצוי של 20,000 שקלים יבוא הסכום של 15,000 דולר בשוויו לפי השער היציג בתאריך מתן פסק הדין.

ג. על המערערת לשלם את המע"מ החל על 7,831 שקלים לפי שעורו בתאריך מתן פסק הדין.

לסכומים אלה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א-1961 החל מיום מתן פסק הדין בבית משפט קמא ועד לתשלום בפועל.

מוצע לחייב את המשיבה לשלם למערערת את הוצאות הערעור בתוספת 5,000 שקלים שכר טרחת עו"ד בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כפי שנקבע לעיל החל מכעבור חודש מיום מתן פסק הדין בערעור ועד לתשלום בפועל.

מ' סלוצקי – נשיא

ח' פיזם – שופט

מ' נאמן – שופט

הוחלט כאמור בפסקה 13 לפסק דינו של כב' הנשיא מ' סלוצקי ניתן היום.

טוען סינון...ajaxSpinner